יום שבת, 18 באוקטובר 2014

פולמוס "הולכת בדרכה"

הרשת סוערת בשבועיים האחרונים סביב ספרה החדש של הרבנית מלכה פיוטרקובסקי "הולכת בדרכה". אספתי להלן חלק מהתגובות.

- ביקורת ספרים על הולכת בדרכה - הרב יואל קטן (פורסם בעיתון בשבע):


- תגובה לביקורת מהמחברת

- תגובה מיועצת ההלכה שולמית בן שעיה (פורסם בפייסבוק):
קראתי בעיון רב את דבריו של הרב יואל קטן על ספרה החדש של הרבנית ( או אשת ההלכה או מה שתרצו) הרבנית מלכה פיטרובסקי, 'מהלכת בדרכה'.
קטנה אני מלהביע את דעתי על הספר או על דבריו של הרב ובכל זאת ארשה לעצמי הארה קטנה.
ספרה של הרבנית מלכה פיטרובסקי לא הגיע בחלל ריק. הרבנית מלכה מהווה גורם משמעותי מבחינה תורנית והלכתית עבור קהל של נשים (ולא רק נשים) הצמא לא רק למענה נשי אלא בראש ובראשונה לעשות את דבר ה' מתוך מחויבות עמוקה להלכה, ומצא בה כתובת מתאימה לדבר. מאמרו של הרב קטן זורה חול לא רק בעיני הספר והמחברת אלא בראש ובראשונה בקהל זה.
מזה שנים לא מעטות שהולכת ומתעצמת הדרישה הנשית, מפי קהל הנשים יראות ה' למענה נשי ולתורה נשית. נזכור כולנו כי 50 אחוז מציבור שומרי המצוות הם נשים, בדיוק כמו חלקם באוכלוסיה הכללית.. התקדמות העולם והשינויים הכבירים במעמד האשה חוללו גם תמורות בעמדה הנפשית של הנשים עצמן. נשים רבות, יראות שמים, מעוניינות ללמוד תורה מפי נשים (ודי לנו אם נזכיר את דבריו המפורסמים של רבינו הרב צבי יהודה שסבר כי "נשים צריכות ללמד נשים" (!!!!) כבר לפני עשרות שנים). נשים רבות יראות שמים מעוניינות באוזן נשית שתיתן מענה (גם הלכתי!) לשאלותיהן. כבר חז"ל ציינו כי "נשים עם בפני עצמן", הבנה זו באה לידי ביטוי שנים רבות מאוחר יותר בתאוריות ההבדלים בין נשים לגברים ודומה כי היא ברורה היום לכולנו. באופן טבעי ונורמלי עם כל רגישותו ועדינותו של הרב המשיב, כפי שמציין הרב קטן במאמרו, נשים רבות יעדיפו לפנות לאשה. היכולת לשוחח עם אשה כמותן, המוכנות לחשוף פרטים אישיים ואינטימיים שפעמים רבות לא היו באים לידי ביטוי בשיחה עם הרב משמעותית מאוד בפרט בעניינים שבצניעות וכן בעניינים אישיים אחרים ולא רק בהם.
בפועל כדאי להביא בחשבון כי יש ריבוי עצום בפניות הלכתיות לנשים יודעות הלכה ויעידו על כך כל הנוגעות בדבר. ושמעתי מפי הרה"ג יעקב אריאל בהקשר זה רק בשבוע שעבר כי אין מיעוט בפניות לרבנים.. במילים אחרות, היכולת לפנות למענה נשי העצימה את המוכנות ואת הרצון של נשים לשאול ואשרינו שכך. האם על הרבנים להתנגד לתהליך זה? אולי דווקא לתמוך בו ולמנף אותו להתקדמות כללית של הציבור אל עבר עבודת ה' רבה יותר? אל עבר מחויבות אישית וציבורית עמוקה יותר לתורה ומצוות?
ללא ספק תהליך כזה מצריך ענווה גדולה וזהירות עצומה. על כל משיבה לדעת היטב את מקומה בדיוק כשם שעל כל רב משיב לדעת את מקומו. יש שאלות שהמשיבה יכולה לענות על פי ידיעותיה, הכשרתה והסמכתה ויש שאלות שעליה להפנות הלאה. בדיוק כשם שיש שאלות שמסוגלות למענה על ידי הרב המקומי ויש שאלות כלליות וציבוריות שעומדות לפתחן של גדולי הדור ויש שוני עצום ביניהם.
הרב קטן מציין כי התנגדותו אינה לעצם כתיבת הספר על ידי אשה אלא לקו ההלכתי או ה"אנטי הלכתי" כדבריו שבו. עם זאת קשה מאוד להתעלם מהתחושה שלוּ ספר כזה היה נכתב על ידי רב – גבר – יודע הלכה הוא לא היה "זוכה" לתגובה כה נזעמת. דומני שאצל רבים מאמר כזה משיג בדיוק את התוצאה ההפוכה, כותרת המאמר, חריפות הלשון, האזכור השיטתי של ה"פגמים" בספר (האם אין מקום לציין ולו מעלה אחת שלו??), אי נתינת מקום לכותבת להגיב, יוצרים תחושה קשה שמא מדובר במחלוקת שרחוקה להיות מלשם שמים. וחבל חבל שכך.
אולי נזכה לראות תיקון גם מעל דפי עיתון זה. יהי רצון.
שולמית בן שעיה
יועצת הלכה
קדומים
[אני אינני מסכים עם התגובה דלעיל. מהיכרותי עם הרב יואל קטן הוא היה כותב באותו אופן גם אלו רבני בית-הלל היו חתומים על הספר]



- תגובה מאת הרב אילעאי עופרן (פורסם בפייסבוק):
חובב מחלוקות מושבע אני. ומחלוקות חריפות, עם ביטויים ארסיים הנאמרים בריתחא דאורייתא, אני אוהב במיוחד. קראתי שוב ושוב את מאמר הביקורת של הרב קטן על ספרה של הרבנית פיוטרקובסקי. קראתי את תגובתה ואת תגובתו לתגובתה ולא הצלחתי להבין מה מוציא אותי משלוותי.
עד שהבנתי - שיטה דמגוגית ידועה קובעת, כי בהיעדר נימוק משכנע, כדאי להיעזר בטכניקת "גיוס הקונצנזוס" - הפיכת הטיעון חסר הביסוס לדעתו של הרוב, תוך הוצאה מן הכלל של מי שאינו מחזיק בו. עיקר הטכניקה מבוסס על הצמדת ביטויים כדוגמת "מוסכם ש..." או "כידוע לכולם" לטיעון חסר הראיות. זוהי שיטה מוחצת ומנצחת - מי רוצה להיות זה שאינו יודע מה שכולם יודעים או זה שחותר תחת המוסכמות המוחלטות?
17 פעמים, בהקשרים שונים מאשים הרב קטן את הרבנית פיוטרקובסקי בחריגה מה"מקובל" - ההלכה המקובלת, הדרך המקובלת, המנהג המקובל ועוד ועוד. בד"כ בלא בדל של ראיה מלבד הטיעון המעורפל ש"זוהי שיטת רוב הפוסקים". כאמור - גיוס הקונצנזוס.
זוהי שיטה פסולה המבקשת להגדיר באופן מלאכותי מי בפנים ומי בחוץ, מי בזרם ומי נגדו, מה ראוי ומה לא - בלי עומק, בלי נימוק ובלי טיעון.
ממש לא מקובל!
17 פעמים, בהקשרים שונים מאשים הרב קטן את הרבנית פיוטרקובסקי בחריגה מה"מקובל" - ההלכה המקובלת, הדרך המקובלת, המנהג המקובל ועוד ועוד. בד"כ בלא בדל של ראיה מלבד הטיעון המעורפל ש"זוהי שיטת רוב הפוסקים". כאמור - גיוס הקונצנזוס.
זוהי שיטה פסולה המבקשת להגדיר באופן מלאכותי מי בפנים ומי בחוץ, מי בזרם ומי נגדו, מה ראוי ומה לא - בלי עומק, בלי נימוק ובלי טיעון.
ממש לא מקובל!

43 תגובות:

מישקה אמר/ה...

לפי הקולקציה שאספת, נראה שנכון יותר להגדיר ש"הרשת סוערת" סביב ביקורתו של הרב קטן מאשר סביב הספר שבכותרת...

טוביה בר אילן אמר/ה...

באיזה מידה אנחנו שוב חוזרים לפולמוס לגבי גיוס נשים.

בסופו של דבר, הלכה נקבעת לא רק לפי ניתוח הלכתי יבש, אלא גם על פי הסכמה הלכתית של גדולי ישראל. למיטב הבנתי זוהי נקודת המחלוקת בין האורתודוקסים ובין הקונסרבטיבים כיום.

מי שחולק על ההנחה הזו (אולי הרב עופרן?) יצטרך להסביר היטב מה הגבולות שלו? ומה לגבי שלל סוגיות הלכתיות שהבסיס ההלכתי שלהן 'רעוע' (החל מחשמל בשבת וכלה ב'אוצר בית דין'...)

צוציק אמר/ה...

הרב אילעאי עופרן פרסם בפייסבוק את תשובתו של הרב יואל קטן:
"תודה רבה ידידי הרב אילעאי שהצגת בפניי את הדברים.
לא חשבתי שלא אחטוף מקלחות של צוננים, ואתה לא הראשון שמרטיב אותי בהן.
לגופו של עניין - אכן, נגעת בנקודה נכונה. אצלי 'הביטוי' הלכה כולל גם [ואולי בעיקר] קונצנזוס רחב של דעת פוסקי ההלכה,
ומה שנשאר זה רק להוכיח שאני פשוט צודק עובדתית - או שאני טועה ומטעה.
נדמה לי ששנינו יודעים שלמרות שבמסגרת הזאת לא היה לי אפשרות להאריך - ידידתך מלכה שתח' רחוקה מאוד מהקונצנזוס,
כך שאמת דיברתי גם אם 'לא הבאתי לכך בדל ראיה מלבד טיעונים מעורפלים'...
ואתה שלו' וביתך שלו'.
הק' יואל"

אם הבנתי נכון את הרב עופרן, טענתו העיקרית היא שאע"פ שההלכה האורתודוכסית נפסקת ע"פ הרוב (ה'קונצנזוס'),
הדמגוגיה של הרב קטן מתבטאת בכך שהוא לא הגדיר מהו אותו קונצנזוס
(או לחלופין הוכיח שכל פוסקי ההלכה פסקו כדעתו)-
האם הרב ליכטנשטיין ואחרים, שאותם מלכה פיוטרקובסקי מרבה לצטט, אינם חלק מממנו?
אם כן, הרי ש'הדרך המקובלת' של הרב קטן היא רק דרך פסיקה מסוימת מאד.

צוציק אמר/ה...

יש לציין שעד כמה שידוע לי, אחרי עיון בפרק על הנחת תפילין לאישה-
צודק הרב קטן בכך שהמחברת לא מסתמכת על אף פוסק אחרון ו/או בן זמננו כדי לבטל הגהה מפורשת של הרמ"א.
ואכן אין הגישה ה'מקובלת' בידי הפוסקים המחויבים להלכה.

יעל אמר/ה...

אני חושבת שאכן צדק הרב קטן באמרו שגישתה של הגב' פיוטרקובסקי היא אנטי הילכתית והוא עשה בדבריו שרות חשוב, וראיה לכך היא נושא הנחת התפילין שלהלכה אין מי שמתיר זאת והיא יותר מרומזת לשנות את ההלכה בנושא.
דומה שאכן גישתה היא כפי שהרב פיינשטיין הגדיר את "הנשים השאננות והחשובות" שיש להן תרעומת על ה"קיפוח" לכאורה של הנשים ביהדות ומנסות לשנות זאת ודינן ואני מצטטת "והנשים שמתעקשות ורוצות ללחום ולשנות הן בחשיבות כופרות בתורה"!!!
כיצד יכולה אישה שעברה על פסק הדין של הרבנות ושרתה בצבא להצהיר שהיא מחויבת להלכה???
איך בכלל ניתן לפסוק על סמך תחושת בטן? ולכתוב שתחושתה היא שאם היתה באה אל הרב פיינשטיין נערה שרוצה לקיים בלב שלם את מצוות תפילין הוא היה מתקשה לאסור עליה למרות הוא אוסר זאת במפורש?

אודי אמר/ה...

קראו את הריאיון שלה בגלובס ותראו כמה הרב יואל קטן צדק והגב' פיוטרקובסקי פשוט מקעקעת את ההלכה כאחרונות הרפורמים.
http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000749300
להלן כמה ציטוטים: "יבוא אליי דיין מבית הדין הרבני ויגיד לי: 'מלכה, מה את רוצה? זו ההלכה'. אני אומרת: זה דבר שאנשי ההלכה צריכים לעבוד עליו ולשנות אותו"....
"יכולנו להגיע היום בכלים הלכתיים למצב שנשים הרבה יותר מעורבות בחיי בית הכנסת. גם עלייה לתורה, גם חזנות, גם התעטפות בטלית"

קובי אמר/ה...

על סמך מה היא פוסקת הלכות?
יש לה סמיכה לרבנות?...
מי נתן הסכמות לספר שלה?

נאוה - תל אביב אמר/ה...

קראו את מאמר הביקורת המצויין של ד"ר יעל לוי
http://www.inn.co.il/News/News.aspx/284259
ותראו עד כמה היא איננה פוסקת הלכה (מביאה את הנרייטה סולד לראיה..., מביאה פסקי הלכה קטועים, עושה שימוש בפוסקים ובספרים שאינם מקובלים בספרות ההלכתית (בלשון המעטה...) ועוד ועוד

RavTzair אמר/ה...

לכלל המגיבים,
יש להגיב לגופו של ענין, ולא לגופו של אדם. תגובות שימצאו לא ראויות - תמחקנה ללא אזהרה נוספת!

אודי,
אני ממליץ לקרוא את הפוסט הזה: http://ravtzair.blogspot.co.il/2014/01/blog-post_30.html

צוציק,
לא קראתי את הספר, כך שאינני יודע אם הזכירה אותו. אך יש לה אילן גבוה להיתלות בו: הרב אליעזר ברקוביץ' כתב-עת סיני ק.

הרב טוביה,
כפי שעניתי לך אז: אבל לא רק על פי הסכמת גדולי ישראל.
חוץ מזה, שאני בכלל לא מבין את הטענה הזאת בכל הנוגע לספרות השו"ת. ספרות השו"ת מתייחסת למקרים ספציפיים והדרישה ללכת על פי הסכמת רוב הפוסקים היא לא שייכת בכלל.
[אני גם חושב שהדוגמא של אוצר בי"ד היא ירייה ברגל של עצמך - אבל נשאיר את זה לפוסט אחר]

קובי,
על אף שאני בדעה שאופן ההתבטאות שלך אינה מכבדת אותך (וגם לא אותי, כאכסניה), אני מסכים אתך בדבר אחד. לדעתי שגתה המחברת שלא הדפיסה בתחילת ספרה הסכמה לספר.

מישקה,
יש סיבה (אפילו שתי סיבות), היא לא מורכבת במיוחד. אם בכל זאת תרצה פרטים - תשלח לי מייל ואענה לך.

צוציק אמר/ה...

רב צעיר,
עכשיו עיינתי שוב בפרק וראיתי שהיא מזכירה את שיטתו של הרב ברקוביץ' בהערה לסיכום הסוגיה, על התחדשותה של ההלכה בכל דור.
אף שהיא לא מזכירה מפורשות את דעתו הספציפית בעניין תפילין לנשים .

אך אם באמת מחברת הספר הולכת על פי דרכו של הרב אליעזר ברקוביץ' ביחס להלכה, דרך מחודשת בלי ספק-
טענתה החוזרת ונשנית שהיא מחויבת להלכה, אכן מטעה אף אם היא נכונה כשלעצמה.
הציבור תופש מחויבות להלכה כמחויבות לשו"ע, בעוד שהרב ברקוביץ ניסה להביא לידי 'חזרה להלכה המקורית' שלפני חיתום השו"ע.
גם אם אין פה יציאה מתוך העולם האורתודוקסי ומחברת הספר רואה עצמה מחויבת אליו -
היה לה להדגיש ביושר, בספר עצמו ובתגובה לרב קטן, את חתירתה למהפך הרדיקלי בעולם ההלכה ולהסביר את ההיגיון שבו ואת שייכותו לעולם ההלכה שאליו היא מחוייבת.

יעקב אמר/ה...

הספר בפירוש איננו ספר הלכה.
ספר הלכה אמור להיות ללא משוא פנים, נטול אג'נדה, מבוסס על מקורות מקובלים ועם יראת כבוד לפוסקים הקודמים ולא עם איזו תחושה שהיא וגדולי הפוסקים אכלו מאותו מסטינג...

הספר הזה הוא ספר פמיניסטי שעוטה איצטלה הלכתית עם אג'נדה ברורה מאד.
המחברת קודם יורה את החץ (הפמיניסטי) ולאחר מכן מציירת את המטרה (ההלכתית) וזאת תוך כדי עיוות פסקי הלכה, דיוקים מוזרים (מחאה איננו איסור...)והבאת מקורות מפוקפקים ביותר.
לדוגמא, אציין את נושא אמירת הקדיש ע"י נשים שכל מה שהפוסקים התירו הוא רק במקרה שאין מי שיאמר קדיש וכשזה נובע מתוך יראת שמים, ואלו אינם בדיוק הנימוקים שמנחים את הגברת המכובדת אלא עיקרון ה"שוויון" הוא זה שמנחה אותה (וכפי שהיא כבר התבטאה בראיונות לעיתונות) ועל זה בדיוק נאמרו דבריו של הרב פיינשטיין זצ"ל שצוטטו לעיל שנשים שבאות בטרוניה אל אלוקים יש פה בעייה של כפירה.
ואין לי אלא לסיים בדבריו של הגרז"נ גולדברג שליט"א בתחומין יח בהתייחס לפמיניסטיות הדתיות "יש בידינו די מצוות ומעשים טובים שניתן לכוון נשים לקיימן - בצניעות, בחינוך בניהן ובנותיהן וכו', מעלה גדולה היא להתנדב מעין מעשיהן של הנשים הצובאות, ממראותיהן נעשה הכיור. ואם אחר כל זה חשקה נפשן דווקא במצוות ציצית, אולי יש מקום שתלכנה בטלית קטן תחת בגדיהן. אבל יש לזה מקום, רק אחר שתהדרנה בכל מה שהתחייבו".

מישקה אמר/ה...

רב צעיר, ככל שיש מבחינתך התנגדויות, הערות וביקורות כלפי המאמר של ד"ר לוין (גם לי יש, אבל כפליים כלפי התגובה הנקלית של אוריה מבורך), אני עדיין חושב שלא היה זה הגון להשמיט אותו מידיעת הקוראים כשאתה מבקש לתאר את הפולמוס סביב "מהלכת כדרכה".
אם המטרה שלך היתה בעצם לרכז למקום אחד את כל התגובות והתקפות הנגד כלפי הרב קטן (זה בעצם מה שעשית), למה שלא לומר זאת במפורש וביושר?

מישקה אמר/ה...

אגב, תשובתה של פיוטרקובסקי למאמרה של לוין היתה המשפט הבא: "תגובתי לדברים כתובה בספר. הקוראים מוזמנים לקרוא ולשפוט בעצמם" (שזה, במילים אחרות, "אין תגובה")

טוביה בר אילן אמר/ה...

רב צעיר

לא רק על פי הסכמת הפוסקים אבל גם על פיהם. אם הגעת למסקנה שדבר מותר והפוסקים אסרו, אז פסק ההלכה לכל היותר יכול להיות - מעיקר הדין מותר, אבל הפוסקים אסרו וכל אחד יעשה שאלת חכם. לא נראה לי שניתן לתת התר גורף נגד עמדת הפוסקים.

ביחס לשו"תים - השמות שנתתי זה רק בשביל להמחיש מה זה 'קונצנזוס הלכתי' בשאלות קלאסיות. מעבר לכך, כמו שכתב הרב קטן, אני לא חושב שהמחלוקת היא מציאותית - מהו הקונצנזוס (לפחות ברוב השאלות) אלא האם בכלל ההסכמה מחייבת כנ"ל

RavTzair אמר/ה...

צוציק,
אני כל כך רחוק מלהסכים אתך שאני אפילו לא יודע היכן להתחיל. פשוט נעתקו המילים ממקלדתי.

הרב טוביה,
שוב, לא קראתי את הספר ורק רפרפתי בו, אך התרשמותי ממה שראיתי הוא שאין כאן שום היתרים גורפים, אלא התייחסויות למקרים ספציפיים.
לא הבנתי מה זה "השמות שנתתי".

מרב אמר/ה...

קראתי בעיון את ביקורתו של הר' קטן.
חשובות רק שתי המילים האחרונות בביקורת שלו (לפני המילים "לא זו הדרך" - מפאת כבודו וכבוד כולנו לא אחזור עליהן): לא ייתכן שאדם בישראל ידבר כך על אדם אחר. קל וחומר כשהדובר הוא רב בישראל, בן בנו של קל וחומר כאשר עסקינן בויכוח הלכתי-השקפתי.
המילים הללו, במיוחד כשהן מופנות כלפי אישה (האם הר' קטן היה רומז מעין הרמיזה הזו כלפי רבני בית הלל??? נו, באמת), הן דוחות, משפילות ומבזות ומעידות כשלעצמן על מניעיו של הר' קטן - לא לשם שמיים כי אם לשם הטלת רפש במי שאינו חושב כמוהו. לענ"ד מילים כאלה הן מחוץ לתחום אפילו אם בר-הפלוגתא שלך הוא מין נאו-רפורמי אפיקורס להכעיס, ונראה לי שברור אפילו לר' קטן שלא זה המצב, כך שקשה ללמד זכות על בחירת הביטויים של הר' קטן, אפילו לשיטת מי שחושב שהמחברת הוציאה את עצמה "מחוץ למחנה".
תאמרו שזה רק משחק מילים על שם הספר? תירוץ חביב, אך כפי שמראה כותרת הטור של הר' קטן, יש עוד כמה משחקי מילים אפשריים, עם קונוטציות פחות בעייתיות.
ו-ב-ב-ק-ש-ה אל תאמרו שזו רק שנינות סרת טעם אבל "לא כזו חמורה", אחרת אאלץ ממש להדגים אילו שנינויות "בלתי מזיקות" אפשר להשחיז על חשבונו של הר' קטן.

יש דרכים לחלוק על בר-פלוגתא וגם על בר פלוגתא חריף. לא זו הדרך.

צוציק אמר/ה...

רב צעיר, אשמח לקצת יותר פירוט אם ההלם עבר...

טוביה בר אילן אמר/ה...

מרב, סליחה על הבורות, אבל עיינתי גם במילון אבן שושן וגם במפרשי המקרא על ירמיה ולא הבנתי מדוע הביטוי כל כך חמור בעינייך.

אגב, שם הספר עצמו מעיד כאלף עדים על תוכנו. למיטב ידיעתי הציווי הוא 'והלכת בדרכיו' - ההפך הגמור משם הספר..

מישקה אמר/ה...

מצטרף למגיב מעלי, קראתי פעם ופעמיים ואז ליתר ביטחון הלכתי לתנ"ך לבדוק, והסתכלתי במפרשים גם, ועוד פתחתי מילון, ואחרי כל זה עדיין אני לא מבין את התגובה של מרב.

(זאת אומרת, נכון, הוא השתמש בביטוי מנבואת פורענות על זו [האומה] שהולכת ומסתבכת בדרכים עקלקלות. לא נחמד? אולי, אבל מה כל כך מזעזע?)

שמא כל אחד קורא מה שעיניו רוצות לקרוא.

מרב אמר/ה...

טוביה שלמה,

מדובר בביטוי שמשמעו אישה נואפת.
גם מפרשי המקרא אומרים זאת על המקור (מה גם שזה משתמע בבירור מפשט הפסוקים שם) - עיין דעת מקרא על אתר.
חשוב מכך, הביטוי משרכת דרכיה מוכר כביטוי לנואפת בלשון ימינו - מטבע הדברים א"א לצרף קישור, אך סימוכין לכך תמצא בפסקי הדין של בית הדין הרבני הקרובים למקום מגוריך.

כיון שטרם הוסמכתי כמדריכת טיולים, אינני יכולה לחוות דעה אם דרכה של המחברת היא גם דרך ה' או הפוכה ממנה, כך שקשה לי להביע עמדה לגבי הערתך השניה.
מכל מקום, לעניין עמדתך כי שם הספר מעיד על תוכנו, דומתני שלמסכת אבות ד', כ"ו יש דעה שונה משלך בעניין.

מישקה אמר/ה...

מרב, תעשי טובה, אני משוכנע שתשע מכל עשר מקוראי המאמר הזה לא העלו על דעתם את המשמעות שאת משוכנעת שיש לזה. צירוף המילים הזה בשום פנים ואופן לא מכיל את מה שאת רואה בו, גם אם במשל הכללי של הנביא (שם, שם) הוא משתלב לדעת חלק מהמפרשים בהקשר שציינת.

הנה למשל רד"ק: "הנה את כבכרה קלה שמשרכת דרכיה פעם תרוץ הנה ופעם תרוץ הנה כן את פעם את עובדת עכו"ם פלונית ופעם עכו"ם פלונית... משרכת מענין שרוך הנעל שקושרין אותו סביב הנעל כמה פעמים"

קל וחומר שהטענה שלך ש"הביטוי משרכת דרכיה מוכר כביטוי לנואפת בלשון ימינו", היא מוזרה מאד בהתחשב בכך ש99 מתוך 100 בכלל לא מכירים את הביטוי הזה בלשון ימינו. ואם מצאת איזה מקור שמשתמש בו כך (נדמה לי שאפשר למצוא אותו בהקשר שציינת רק בתשובות פה ושם של קצת מהפוסקים הספרדים הרגילים במליצות), עדיין לבוא ולטעון שדווקא זו ולא אחרת היתה כוונת הרב קטן, על זה נאמר אין אדם מדבר אלא מהרהורי ליבו.
משמעות הביטוי כשלעצמו, כאמור פשוטה מאד, המהלכת בדרכה - משרכת דרכיה ומסתבכת בדרכים עקלקלות. אולי אם את היית כותבת זאת היית מתכוונת למשהו אחר. ובכן מה?

טוביה בר אילן אמר/ה...

מירב ומישקה אתם מוזמנים לחפש בגוגל את הביטוי משרכת דרכיה ולראות נפלאות..

מרב אמר/ה...

מישקה,
נניח לשיטתך ש-90% מהקוראים של הר' קטן לא מכירים את המשמעות הבוטה. הנחה מפוקפקת, אבל נניח.
מה שברור הוא שבתוך עשרת האחוזים שכן מכירים את המשמעות הזו נמצאים גם הר' קטן, גם הרבנית מלכה וגם כל מי שמצוי בעולם ההלכה, או לפחות באבן העזר.
כלומר, לשיטתך, הר' קטן ידע שלאחד מ-10 קוראים תהיה קונוטציה מינית בוטה כשיקרא את הביקורת שכתב על הרבנית מלכה, שכן הוא עצמו מכיר היטב את המשמעות הזו. כשזה המצב, אני בכלל לא בטוחה שדבריך הם דברי סניגוריה על הר' קטן.
(אגב, יש לביטוי הנ"ל גם מופעים בעברית שמחוץ לבית הדין הרבני: "פנתר במרתף"/ עמוס עוז (1995); הסרט "אדון ליאון" (1982) – כפי שאתה רואה, טוביה שלמה, חזיתי בישועות... הפלא ופלא, גם במקומות הללו הביטוי מופיע במשמעות של נואפת דווקא. האם גם פנינות התרבות הללו נועדו רק לפוסקים ספרדיים המשתמשים במליצות?).
ולסיום ניסוי מחשבתי: נניח שהייתי כותבת ביקורת על הר' קטן בכל נושא שהוא, ובסיומה הייתי מציינת שהר' קטן "הופך את שולחנו". האם גם אז היית מסביר לי ש-95% כלל לא מכירים את הביטוי ובטוחים שהוא סידר מחדש את הסלון, עוד 4% חושבים שהתכוונתי שהוא מדבר בתקיפות, ורק אחוז קטנטן של יודעי ח"ן רואה מהרהורי ליבו?! איכשהו קשה לי להאמין שהיית מקבל מערכת תירוצים מסועפת שכזו.

טוביה בר אילן אמר/ה...

מרב, אני לא יודע איך חיפשת, אבל כשאני חיפשתי (ועשיתי ביקורת נוספת עכשיו) המקור הראשון שמיחס לזה משמעות מינית, מופיע בעמוד השלישי של החיפוש - התגובה שלך עצמך בעמוד זה שגוגל הספיק כבר למפתח..

חיפשתי עכשיו גם באתר דעת שמכיל מאות פסקי דין רבניים ומצאתי פעם אחת את הביטוי במשמעות זו, ופעם שניה במשמעות הפשוטה שלו.

למען ההגינות, גם לי הביטוי צרם לא בגלל המשמעות המינית אלא בגלל החריפות, ובאמת אני לא מבין מדוע את בטוחה שהרב קטן מודע לאותה משמעות מינית. אגב, הוא זמין במייל ואת יכולה לשאול אותו על כך ישירות לפני שאת עצמך תוקפת אותו בצורה כל כך חריפה ומאשימה אותו כל כך. wso@shaalvim.co.il. נשמח אם תעדכני אותנו בתגובתו.

רועי אמר/ה...

הרב טוביה:
בנמשל, הפסוק מדבר על עבודה זרה. בנמשל, אם לצטט את רש"י: ""ראי דרכך בגיא" - מה עשית מול בית פעור ועוד עתה את מחזקת באותו הדרך כבכרה קלה המשרכת דרכיה".

באמת צריך לחפש יותר מזה?? (בבית פעור היתה עבודה זרה וגילוי עריות).

לגבי הדיון על תפילין, אין לי אלא להביא את סיכומו של הרב מלמד, לא בהכרח כמקור, אלא כפוסק שמסכם את קודמיו ביושר:
http://ph.yhb.org.il/07-09-13/

כיוון שלא קראתי את הספר של הרבנית מלכה, אני לא יודע מה המרחק בין דעתו של הרב מלמד לבין דעתה.
מה שברור הוא שהערותיהם של צוציק ויעל אינן נכונות.

שמואל אמר/ה...

http://m.youtube.com/watch?v=lCvbMKyfhsQ
דקה 9:10.

ברור שמלכה היא מורת הוראה לאלו הבאות אליה ונטל האחריות הכבד הוא עליה.

מישקה אמר/ה...

מרב, את יכולה להמשיך להתווכח ולהתווכח, אבל העובדה היא שאת היחידה עד כה שהתעורר אצלך הרעיון שזה כוונת הרב קטן. ואגב, קצת הבנת הנקרא, לוגיקה או שתיהן יחד: עניין התשע מעשר (או עשר מאחת עשרה, או תשע עשרה מעשרים, לא עקרוני) עדיין לא מוכיח בצורה כלשהי את הרעיון שלך שהרב קטן התכוון דווקא למה שאת רואה בצירוף הזה.

(ועוד אגב, איפה באבן העזר הביטוי הזה מופיע?....)

צוציק אמר/ה...

אכן לא הכרתי את פסקו של הרב מלמד, מה גם שמחברת הספר לא הביאה את אחד האחרונים שהתיר בניגוד לרמ"א (עולת התמיד)-
דבר שמשנה את התמונה ומוריד ממוחלטות פסקו של הרמ"א.

ההבדל בין הרב מלמד לבינה, הוא שהרב מלמד מתיר לרוצה להניח תפילין ואומר שיש לה על מי לסמוך.
לעומתו הרבנית מלכה פיוטרקובסקי שואפת להתיר באופן גורף בימינו (כדעתו של הרב ברקוביץ' במקור שהביא רב צעיר) מתוך שהנימוקים לאיסור בעייתיים בימינו לפי דעתה.
זוהי אכן מהפכה הלכתית ואני מבין את אלו שקוראים לה 'אנטי הלכתית' גם אם אני לא מסכים איתם.

מישקה אמר/ה...

ואגב, הקדמת המאירי למגן אבות:
"ואמר להודעת תכלית כונת רצונו בזה, ולא תהיה עדת ה' כצאן אשר אין להם רועה, כי כמו שהרועה סובל ונושא טורח גדול בהצטרכו להדריך צאנו בדרכים חלוקים, את שה הבריאה והחזקה בדרך אחת, והנהלאה בדרך אחרת, המישרות אורחותיה בדרך אחת, **והמשרכת דרכיה בדרך אחרת**, כן ענין המנהיג צאן אדם שוה בשוה, המתגאים ינהל בדרך אחת והענוים בדרך אחרת"

ותשובות בעל הכנסת הגדולה:
"ויהי כמשיב תשובה שלימה משרכת דרכיה דרכי נועם וכל מן דין ומין דין סמוכו לנא יורה יורה ידין ידין שחזקה על חבר שכמותו שאינו מוצא דבר שאינו מתוקן מתחת ידו"

אז גם כנראה הם התכוונו לניאוף? מעניין. (את לא צריכה לטרוח להביא לי ציטוטים בהקשר שכן, קיומם אינו מוציא מגדר מופרך את הרעיון שלך שכל מי שמשתמש בביטוי הזה מתכווון דווקא לכוונה הספציפית שאת מתכוונת אליה)

מרב אמר/ה...

אינני מצויה בין כליותיו של הר' קטן, ואינני יודעת מה היו כוונותיו.
אני כן מניחה ברמה קרובה לוודאות שהוא יודע שהוא משתמש בביטוי שיש לו *גם* הקשר מיני בוטה (שנפוץ בספרות השו"ת עד לגר"ע), ולמרות זאת לא נמנע מלהטיח אותו בבת-פלוגתא במסגרת דיון שמתיימר להיות תורני. זה מספיק בשבילי.

טוביה שלמה, ראיתי היום תגובה של שלמה פיוטרקובסקי (כתב ב"בשבע" ואחיין של-) שמדברת בדיוק על הנושא הזה, ולכן אין טעם לשאול את הר' קטן על כך בנפרד.

מישקה, אינני באה להתווכח, מטרתי לשמוע וללמוד. אם אשמע ממך טיעון לגופו של עניין, אשמח גם להשתכנע.

RavTzair אמר/ה...

צוציק,
אני לא בטוח שהבנת את דבריה של הרבנית מלכה. בכל מקרה, את דבריו של הרב ברקוביץ, אם קראת אותם לפני שכתבת את תגובתך, אני בטוח שלא הבנת.

מישקה אמר/ה...

מרב, התבלבלת, את זו כאן שצריכה לשכנע, לא אני...

יוסי אמר/ה...

מישקה
אולי אתה ואחרים בפורום לא מבינים אבל הציבור אומר היום את דברו תחת כל עץ רענן .הקנאות שלכם לא רצויה .
גם אם תמשיכו להעליב את מלכה תגרמו את התוצאה ההפוכה הציבור מאס בעיוורון שלכם .
לעניין הרב קטן הוא ידוע כמשתלח סדרתי בדעות שהם שונות משלו דוגמת פרופסור ספראי שזכה לנחת זרועו ועוד
חשבתי מה היה קורה היום לרב קוק בעניין היתר מכירה או להיתר פרוסבול שביטל לחלוטין את שמיטת כספים

טוביה בר אילן אמר/ה...

יוסי, אפשר להתיר הכל, השאלה היא מה העיקרון העומד בבסיס ההתר. מדוע מותר םרטזהול אבל אסור ליסוע לבית כנסת בשבת לצורך תפילה בציבור וחיזוק היהדות?

טוביה בר אילן אמר/ה...

*פרוזבול

יוסף אמר/ה...

אתה ברור לחלוטין טוביה
1.תנסה רק לחשוב אם היום היה איזה שהוא רב שהיה מסוגל לקבוע פרוזבול
2. המציאות היא ששינויים מתרחשים לפעמים מלמעלה ובד"כ מלמטה קח דוגמא העליה להר הבית
לפני עשרים שנה לא היה עולה על הדעת שרבנים יאשרו זאת הלכתית והציבור אמר ועשה את דברו ומה הרבנים אמרו על כך .
אני מציע לך לקרוא את הספר ואחר כך להביע את דעתך עליו

מישקה אמר/ה...

יוסי, מה אתה רוצה? אני אמרתי פה משהו על מלכה פיוטרקובסקי? זה סוג של טעות פרוידאנית מצידך?

נוב אמר/ה...

לטוביה וליוסי
לא מבין מה אתם מכניסים את נושא הפרוזבול כל פעם.
הגמ' בגיטין כבר שואלת איך תיקנו פרוזבול וענו שזה בגלל ששמיטה דרבנן (וגם בזה רק תנא גדול כהלל יכול היה לתקן זאת ואכן היום אף אחד לא יכול לתקן תקנה כזאת) ואיזו השוואה יש לענין נסיעה במכונית בשבת שזה חילול שבת מדאורייתא!!!
המטרה אינה מקדשת את האמצעים ביהדות

Joe אמר/ה...

Rabbi Hershel Schachter also believes the mitzvah of "la'erev all tanach yadecha" can be fulfilled with one boy and one girl ":

http://hirhurim.blogspot.co.uk/2008/07/how-many-children.html?m=1

RavTzair אמר/ה...

Joe - thanks.

ניסים אמר/ה...

בשביל יעל לוין מעיתון הארץ היום 3.7.2015

ביאליק אף מצא לנכון לחזק את ידיהם של מלומדים אוטודידקטים בפני ביקורתם הצבועה של פרופסורים שאין דווקא בקשת האמת נר לרגלם. במכתב הבא משבח ביאליק את פועלו האדיר של חיים יהושע קוסובסקי (מחבר הקונקורדנציות למשנה, לתוספתא ועוד), כנגד חכמי המדע המוּעדים לקטרג על מפעלו המבורך: "לא נכחד ממני, כי לא אלמן ישראל גם מבעלי מדע ציניקנים וצרי לב, הבוחרים בקטנות ומפחדים מפני הגדולות. אלה יבואו אליך בשם המדע הגמור והחמור בדקדוקי עניות, יחטטו במפעליך, יבקשו בהם מומים וגם ימצאום. אל נא תרע עיניך גם באלה. יחטטו להם — ואתה עשה את שלך. מפעליך עם כל מומיהם ופגימותיהם, אין ערוך לגדלם ואין שיעור לערכם. הטרם תדע, כי גם זאת מתחבולות השטן היא, אשר יתכסה באדרת דב נוהם של 'המדעיות החמורה' להטיל אימה על כל הולך בגדולות ולרפות את הידיים [...] ובלחישה אגלה לך, כי אלה המומחים והנקרנים הם יהיו הראשונים לאסוף את ספריך אל ביתם ולהיזקק להם בסתר אוהלם" (איגרות ביאליק, כרך ה', עמ' ר"א-ר"ב).

איך ידע ביאליק מה תכתבי אחרי 90 שנים

יעל לוין אמר/ה...


הפוסט הזה אינו עונה על ההגדרה שבהם הכותים מחויבים לכתוב "לגופם של דברים". הפוסט הזה נכתב על פי המשוער בצורה כמעט וודאית על ידי לא אחר מאשר בעלה של מלכה פיוטרקובסקי. זאת למרות שאין התייחסות ישירה לתגובה שלי בפוסט המקורי של רב צעיר. כל מילה מיותרת. עדיין כל הטעויות שהצבעתי עליהן מופצות לציבור הרחב. מה שכתבתי בסקירות שליהשפיע והתקבל ברבים. וד"ל. יש להוקיע את הפוסט ה'קודם שנגוע בכל הנגיעות האפשריות. הוצאת שם רע. (שאין עליה מחילה) ועוד כיוצא בזה. הפוסט הזה אמור לרדת. אותה תגובה הושמה בעוד מקומות וירדה מהם. אני אבחן את החוקיות.

יעל לוין אמר/ה...


נוסח מעודכן -
בפוסט הזה נכתבו שקרים ושקרי שקרים בני בנם של שקרי שקרים. הפוסט הזה גם אינו עונה על ההגדרה שבהם הכותבים מחויבים לכתוב "לגופם של דברים". הפוסט הזה נכתב על פי המשוער בצורה כמעט וודאית על ידי לא אחר מאשר בעלה של מלכה פיוטרקובסקי. זאת למרות שאין התייחסות ישירה לתגובה שלי בפוסט המקורי של רב צעיר. כל מילה מיותרת. עדיין כל הטעויות שהצבעתי עליהן מופצות לציבור הרחב. מה שכתבתי בסקירות שלי השפיע והתקבל ברבים. וד"ל. יש להוקיע את הפוסט המאת ניסים שנגוע בכל הנגיעות האפשריות. הוצאת שם רע. (שאין עליה מחילה) ועוד כיוצא בזה. הפוסט הזה אמור לרדת. אותה תגובה הושמה בעוד מקומות וירדה מהם. אני אבחן את החוקיות. חוסר המוסריות בוודאי אין כאן. יידע הציבור.