יום שלישי, 11 ביוני 2013

דעת המתנגדים למועמדותו של הרב סתיו לכס הרב הראשי

במסגרת דיון שהשתתפתי בו סביב מאמרו של הרב רמי ברכיהו, רב היישוב טלמון, שהתפרסם במוסף שבת של העיתון מקור ראשון, עלתה הטענה שהרב רמי לא הציג בצורה מכבדת את הדעות החולקות עליו ומתנגדות למועמדותו של הרב סתיו.
כששמעתי טענה זו נסיתי להיזכר מתי ראיתי מאמר מנוסח ומנומק המסביר את ההתנגדות לרב סתיו. לא הצלחתי להיזכר בכזה. לשמחתי, בימים האחרונים מתפרסמים דברים בנושא הזה. הנה חלק מהם לפניכם.

א. הרב אריאל בראלי מסביר במאמר באתר סרוגים שהרב סתיו אינו מקבל מרות רבנית.

ב. אמש בכינוס שהשתתפו בו כ300 איש בישיבת הר-המור שעסק בנושא "בירור דרכה של הרבנות הראשית", נשא דברים הרב אברהם יהושע צוקרמן, מרבני הישיבה. הנה הדברים (לחצו להגדלה):



ג. לפני יומיים פניתי מיוזמתי לרב מיכה הלוי, רב העיר פתח תקוה, ובקשתי ממנו להסביר את התנגדותו למועמדות הרב סתיו. לשמחתי הרבה קבלתי תשובה מנומקת מעוזרו. [לא בקשתי את אישורו לפרסם את הדברים בפומבי, אך מכיוון שהדברים מנוסחים היטב וכתובים לדעתי בצורה מכבדת (ולדעתי עולים בכמה רמות על הדברים שהובאו לעיל), אינני רואה פגם בפרסומם.]:


לבקשת הרב רשמתי את תמצית הדברים:
בראשית הדברים יש להדגיש כי הרב דוד סתיו הוא תלמיד חכם – ירא שמים ובודאי שכל כוונתו לשם שמים. על כן אין שום דבר בהתנגדות להמעיט משהו מכבודו, אלא היא מכוונת כנגד שיטתו.
את התשובה לשאלתך יש לחלק לשניים: התנגדות עקרונית-מהותית-אידאית והתנגדות ספציפית למציאות ההווית.
א. להסברת ההתנגדות העקרונית נשתמש במשל העמוד וחבל ההצלה. חבל ההצלה צריך להיות מותאם ונוח לאחיזת האדם הנתלה בו, ואילו העמוד צריך להיות יציב ומבוסס ללא שום התחשבות באוחז בחבל. העמוד ללא החבל הוא לא פרקטי והחבל ללא העמוד מהווה סכנת נפילה לתהום.
ארגון צוהר הוקם על מנת להיות חבל הפונה אל הציבור הרחב כשבקצהו השני הוא מחובר לעמוד איתן ומבוסס – הרבנות הראשית לישראל. עם כל הבעיות שניתן למצוא ברבנות, מהותה ועניינה כאחראית לשולחנם הטהור של ישראל, כאחראית לחיי משפחה טהורים בישראל כעמוד הקודש בצדדים הלאומיים-ציבוריים בישראל – בזה שום קלקול וחסרון לא יכול לגרוע, ממש כמו שמדינת ישראל כראשית צמיחת גאולתנו לא תיפגע בשום אופן, ללא קשר בכלל לאופן בו מנהיגים קברניטי המדינה אותה.
כשאנשי ארגון צוהר החלו לחשוב שהארגון יכול להוות אלטרנטיבה לרבנות (הרב סתיו מדבר בגלוי ובצבור נגד הרבנות) הרי שהם אבדו בזה את זכות קיום הארגון – מה יעזור החבל ללא העמוד? צוהר חרטה על דגלה: "חיבור בין שני עולמות". החלון לא יכול להיות גם חלון וגם האור שמעברו השני.
דוגמא נוספת ליסוד זה ניתן למצוא במשה רבינו ע"ה ובאחיו אהרון הכהן. אהרון היה אוהב שלום ורודף שלום, הוא היה החבל שקישר את עם ישראל לעמוד התורה והנבואה בישראל – משה רבינו. "הוא יהיה לך לפה ואתה תהיה לו לא-להים". בוודאי ששניהם נצרכים אחד לשני, אך ברגע שנשאר אהרון הכהן לבד, ללא משה רבינו שעלה לקבל את התורה עבור עם ישראל, עם כל רצונו הטוב לעזור לעם ישראל ולהצילו מטעויות הרי שהוא גרם לחטא החמור ביותר – חטא העגל.
הרב דוד סתיו העומד בראש ארגון צוהר בוודאי מכוון את כל מעשיו ומחשבותיו לשם שמים, אך תפיסתו לא יכולה להוביל את הרבנות הראשית לישראל. שם צריך לשבת אדם שיעמוד כעמוד ברזל שלא מתנודד כלל מרוח הציבור המבקש להתלות בחבל אותו מושיטה הרבנות. ארגון צוהר יכול להביא תועלת רבה אם יעבוד בצד ומכח הרבות הראשית.
יש להבין שבדיוק מנקודה זו יוצאת ההתנגדות ל"חוק שטרן". הגוף הבוחר ברב הראשי צריך להיות מורכב בעיקר מרבנים ומאישי ציבור המתבוננים על תפקיד הרבנות בטהרתו, ולא "מתחשבים" בצורך ההמוני של "רבנות מתחשבת". חלק נבחרי הציבור ונציגיו צריך להיות מזערי בעניין זה, כי לא בקביעת העמוד לוקח הציבור חלק, כי אם בהתאמת החבל אליו. על התנגדות זהה בתקופת הרב זצ"ל ולאחריו הרצי"ה זצ"ל אמרו הרבנים שיש למסור את הנפש, כיוון שהתמוטטות העמוד או כיפופו עלול להביא את כל בית ישראל – האחוז בחבל – ליפול עם החבל ועם העמוד לפי התהום.
אמנם הושמעו כנגד הרב סתיו קולות נוספים על דברים שאמר או עשה, אולי חלק מהדברים היה ראוי שלא יאמרו, אך בכל אופן שורש ההתנגדות של כל הקולות הללו הוא אשר אמרנו: הגדרתה של הרבנות הראשית לישראל כעמוד ברזל של עמדת התורה שאיננו עסוק בדעת הקהל.
ב. באופן מעשי, נכון להיום, רוב רובם של הרבנים המשמשים בפועל כרבני עיר, רבני שכונות ודיינים מתנגדים ומסתייגים מרצונו של הרב סתיו להיות הרב הראשי לישראל. הסתייגות זו תביא בהכרח לניתוק של הרב סתיו מרבני ישראל. אנשי ריב ומדון שלא יודעים או לא רוצים לקרוא באופן ישר ופשוט, תרגמו את המכתב שיצא מביתו של הרב דרוקמן כאיום. אין כאן איום ולא חצי איום אלא תיאור מציאות. רבני ישראל מסתייגים מרבנות ראשית בראשותו של הרב דוד סתיו. למה לנו להכנס למערכת רבנית כזו? כיצד יראה הציבור? כיצד תראה הרבנות?


זו תמצית ההתנגדות, על אף שיש במה להרחיב, וכן דוגמאות וראיות ליסודות העקרוניים.

יש לי כמובן הרבה מה לומר על כל אחד מהדברים שנכתבו לעיל, אך לעת עתה בחרתי לפרסם את הדברים ללא תגובה שלי. אתם מוזמנים כמובן לכתוב את דבריכם, ואני בעז"ה אוסיף עליהם, בתיבת התגובות.

33 תגובות:

ב אמר/ה...

אם אתה פונה לחילוני ומחייך - אתה חבל; ואם אתה פונה לחרדי ופניך חרושות קמטים - אתה עמוד.
לפחות כתבו בדרך ארץ אבל השטחיות והדמגוגיות נשארו. פשוט פסילה אישית.

מישקה אמר/ה...

גם בתגובה שלך אינני מוצא משהו מעבר לשטחיות ודמגוגיה. קשה להבין שהעמוד והחבל הם מטאפורות להגמשת סטנדרטיים הלכתיים בהתאם ל"דעת הקהל" החילונית? אפשר להתווכח האם כל התיאור הזה מייצג את המציאות ואת מה שבין צוהר לרבנות הראשית, אבל צריך לפחות להבין למה הכוונה לפני שמטיחים טענות על פסילה אישית.

RavTzair אמר/ה...

מישקה,
לדעתך הרב מיכה הלוי סבור שאהרן הכהן הגמיש סטנדרטיים הלכתיים בהתאם ל"דעת הקהל" הערב-רבית?!?!

מישקה אמר/ה...

איך שלא תנסח את זה, ברור שהאמירה היא שאהרן נהג שלא כהוגן בחטא העגל למרות שכוונתו היתה חיובית. מה יש, עוד אפשר לחשוב שהאמירה הזו היא חידוש שלו?...

נתנאל אמר/ה...

בדברי הרב מיכה הלוי מובלעת הנחה סמויה לפיה 'רב ראשי' הינו תפקיד שבמהותו הינו תורני, ומשמעותי בעיקר לרבנים וגורמים תורניים שונים, עבורם צריך להיות הרב הראשי 'עמוד ברזל', סוג של סמכות על ('גדול הדור').

דא עקא, שתפקיד הרב הראשי הינו תפקיד 'חילוני' בחלקו, הרבנות הראשית הוקמה בראשית תקופת המנדט הבריטי עקב צרכים מנהליים (טיפול בהקדשות), ועל גביה רצו רבים (בייחוד הרב קוק) להעמיס גם מעמד רוחני, נסיון שזכה להצלחה כזו או אחרת במהלך השנים, בהתאם לרבנים שעמדו בראש הרבנות ואישיותם. רב ראשי צריך גם להיות איש ציבור, ולא תלמיד חכם מסתגר, ויוכיח הרב הרצוג שעמד בראש הרבנות הראשית בתקופה הרת גורל (השואה והקמת המדינה). בשביל לבחור רב ראשי צריך למצוא את המועמד המתאים ביותר לתפקיד, על כל היבטיו ודרישותיו, גם אם אינו חוד החנית בכל תחום. בדורנו, רב ראשי צריך להיות בעל יכולת שיח עם הציבור החילוני, שיחסו את מוסד הרבנות תלוי מאוד ברוח הנושבת ממנה (הציבור החרדי לדוגמא, ישמר את יחסו המסתייג לרבנות הממסדית בלי קשר לעומד בראשה).

בחלק האחרון בדבריו, הרב הלוי כותב איום מרומז לפיו רובם של רבני השכונות / קהילות / ערים לא יכירו ברב סתיו, במידה ויבחר. לטעמי אלו דברי נבואה שאין להם כל ראיה, מלבד שלא נערך סקר מקיף בין הרבנים, לא מצינו שרבנים התפטרו / מרדו / הביעו מחאות נמרצות לאורך זמן לאחר בחירתו של הרב מצגר לתפקיד הרב הראשי, למרות שלא היה בעל הכשרה לדיינות, ולא שימש בתפקידי רבנות משמעותיים. אם הרבנים השלימו עם הרב מצגר כרב ראשי, על אחת כמה וכמה שישלימו עם הרב סתיו כרב ראשי.

נדב אמר/ה...

סופסוף.. על כל פנים, הטיעונים אופייניים לישיבות 'הקו' - הן אצל הרב צוקרמן והן אצל הרב הלוי, ישנו שימוש במושגי קדושה החלים בפועל ע"פ תבניות מסוימות, בהיררכיה שמובנה הוא מאד כללי ומופשט.
מעניינת ההשוואה בין הרבנות למדינה, שהיא קודש וראשית צמיחת גאולתנו וכו' בלי שום קשר לממשות שלה ולתפקודה בפועל. מה מובנה של קדושה זו? מה משמעותה 'למעיישה'? אלא, שתורת הר-המור היא תורה של ישיבות; ככזו היא אינה מתעסקת בפרקטיקה ובהשלכות מעשיות, אלא ברעיונות וערכים אידאיים. לכן, כשהדברים מגיעים לדיון בנושא הרבנות - הפער בין העולם הישיבתי הר-המורי ובין העולם של צהר הוא בלתי נסבל, כצפוי.
בנוסף, לא הבנתי כיצד מגדיר הרב מיכה הלוי את הדברים שכוונו לרב סתו, שלא רוצים בו ולא יצייתו לו בפועל. מה זה אם לא איום??

Benjamin of Tudela אמר/ה...

נדב - הערה ממש מעניינת, אשר אתה יכול לפתח למאמר!

יעקב אמר/ה...

לנדב
בעניין הפער בין העולם הישיבתי לפרקטיקה המעשית אני חושב שהרב הלוי לא חשוד בכך. יותר מעשרים שנה הוא נמצא במרכז העיסוק של רבני צוהר - רבנות בעיר הגדולה - תל אביב, ויעידו תושבי השכונה שאני מכיר כמה מהם -חילוניים - באופן אישי, שהרב הלוי אהוד מאוד בקרב תושבי השכונה דתיים ושאינם דתיים. בקיצור, לא ברור לי שיש פער אמיתי בין תורת הישיבה ההר-המורניקית לשטח, אע"פ שבהחלט נוח יותר לומר את זה ןלפתור עצמינו מהתמודדות עם תורה גדולה העוסקת בדברים מופשטים שקשה לנו להכיל בשכלינו...
בעניין האיום - אני חושב שהדברים מפורשים על ידי הכותב. שוב, הרב הלוי שמכיר את ציבור הרבנים מקרוב - חובשי כיפה סרוגה ושחורה כאחד מעיד על מציאות: יהיה ניתוק. ושוב, קל לנו לברוח מהטענה ולומר שאין אלו אלא דברי נביאות, אבל לא כך מתמודדים עניינית עם טענות.
ובעניין הרב מצגר שכתב נתנאל - השאלה היא על הרב סתיו מדוע ביחס אליו יש התנגדות ואילו לרב מצגר לא...
באופן אישי-אע"פ שאני מתומכי הרב סתיו, הדברים מעוררים בי שאלות, ואין לי כוונה לפתור אותם בצורה לא עניינית של קטלוג הדברים להר המור או ניתוק מהמציאות. עם טענות צריך להתמודד. ואם אי אפשר ראוי לעשות חשבון נפש.
יעקב

תתן אמת אמר/ה...

בעניי, נראה לי שיש הרבה מה להסתפק בשאלה האם הרב סתיו אכן הוא "חבל", או בית מלא ספרים, ולא מזוזה ועמוד.
על אף שיש צדדים לכאן ולכאן (ואולי יש צדדים נוספים שלא הוזכרו), שאלתי העיקרית היא האם ניתן לקרוא לכך מצב שצריך "למסור את הנפש" אם הוא יבחר? גם במצב המקורי עליו זה הוזכר - זה היה על שינוי הגוף הבוחר, ולא על בחירה שלא היתה הכי ראויה בעיניהם.
הרב אבינר סיפר בשם הרב אברהם שפירא, שהוא הצטער שהרב חרל"פ לא נבחר, ונבחר במקומו הרב הרצוג. הסיבה לכך הייתה שהרב חרל"פ היה קדוש עליון, והרב הרצוג רק קדוש. לא מצינו שהרב שפירא "מסר את נפשו" על כך... הוא אולי הצטער, אך לא השתמש בכל התותחים.

אבי אמר/ה...

נטענו כאן שלוש טענות עיקריות:

1. הרב סתיו אינו מקבל מרות רבנית: טענה זו היא אולי תורף ההבדל בין הגישה החרדית-לאומית לדתית-לאומית. בעיניי, רב שרואה עצמו כפוף (בעניינים ציבוריים) לסמכות אחרת, פסול כמעט קטגורית מלכהן כרב ראשי. מי שרוצה להיות רב ראשי חייב לראות עצמו כמי שהגיע למעמד שבו הוא הפוסק האחרון בכל העניינים הקשורים לתפקידו.

2. על הרבנות להעלות את הציבור ולא לרדת אליו: הרב סתיו טוען השכם והערב שמטרתו להקל בביורוקרטיה ולא בהלכה. אני מאמין לו, ואם מישהו טוען שזה לא כך, עליו הראיה.

3. רוב רבני הערים והשכונות מתנגדים לרב סתיו: גם כאן - הטוען כך עליו הראיה. אם זה נכון, אין לזלזל בטענה זו: לא ממנים מנכ"ל שמנהליו לא תומכים בו.

מכל האמור לעיל אין להבין שאני תומך ברב סתיו. עד עכשיו לא שוכנעתי שאחד המועמדים עדיף מהאחרים. כולם טובים בעיניי.

RavTzair אמר/ה...

אבי,
דווקא לעניין מספר 2 שבדבריך, נדמה לי שאתה לא מדייק. כאן יש ויכוח עקרוני (שהוא כנראה הויכוח היחיד שהוא עקרוני).
הרב סתיו מגיע מלמטה. אם יקרה הנס והוא ייבחר זה יהיה בעיקר בגלל שדעת הקהל תומכת בו. רבני הר המור טוענים שרב לא ממנים לפי מה שהציבור רוצה, אלא הוא מתמנה מלמעלה (אין לי מושג מה זה אומר, אבל זו טענתם).

ב אמר/ה...

מישקה

מציירים משל כאילו "סטרילי" ומשווים את הרב סתיו לחבל המתנודד מרוח הציבור, לא עמוד נטוע=חסר עקרונות? וזו לא פסילה אישית?
כי הרב של פתח תקוה לא נבחר בדיל, ולא חייב להקשרים הפוליטיים של מינויו? מספיק להיתמם.

חיים אמר/ה...

ההתנגדות ממש לא נובעת מאיזו תפיסה מופשטת כביכול - מלמעלה, מלמטה, להוריד את הרבנות אל העם מול להעלות את העם או כל מיני כאלה - למרות שהר המור אוהבים לבנות מבנים תיאורטים כאלו ולומר אותם בהתלהבות. הרב סתיו פשוט שייך כבר יותר מעשרים שנה לרבנות האחרת - צהר, ראש ישיבת פתח תקוה, שותף של הרב שרלו, הרבל'ך, האלו מהמכונים, האלו שמקבלים כסף מהאיחוד האירופי, מהרפורמים, שמקררים את רוח האמונה, שמושפעים מהתרבות הכללית - ולראות אותו כרב ראשי... העצמה של ההתנגדות ברורה מאליה, זה כמו פרק בסדרה

חיים אמר/ה...

ועוד, אני בכלל חושב שאנחנו מתעלמים מההקשר הפוסטמודרני שלענ"ד עומד בשורש הרתיעה וההתנגדות של הרב טאו וממילא ישיבות הקו. הם מנסים לעצב דור מאמין, אנשים מאמינים, בעלי אמונה מוחלטת וברורה מעל לכל ספק. ובכן - המוחלטות הזו עומדת בסתירה למציאות ומחייבת אותם להתנגד לפתיחות למציאות, להציב עמדה נחושה מולה, עמדה חשדנית, שמפחדת על האמונה הטהורה והמוחלטת, מול הרוחות הספקניות של הרלטיביזם וכו'. ויש בזה הרבה אמת. במרחב הפתוח יותר התורה של הרב שג"ר למשל זוכה לפופלריות רבה וממילא הודאות והמוחלטות נפגעת קשות. זה פונדמנטליזם פשוט וקלאסי -ומתוך כך ברורה ההתנגדות להצבה של דמות בולטת מהעולם הרבני האחר

מישקה אמר/ה...

"ב", לא השוו את הרב סתו לאותו חבל (מטאפורה שאגב לדעתי לא ממש מוצלחת אבל מילא), אלא את המדיניות שאותה הוא רוצה במוצהר לקדם.

לגבי ההמשך שלך (למרות שזה לא קשור לדברים שלי), "דיל" הבחירה של הרב הלוי היה דיל טכני שגרתי, שנציגי ש"ס יתמכו בו תמורת אני יודע מה, זה הכל. הטענות שנרמזו כאן היו כלפי תורמים אנונימיים מאחורי הקלעים של תקציבים לקמפיין בחירות, זה עניין אחר לגמרי.

מיכה מגן אמר/ה...

הר המור (וזה הרי לא חדש) רואה את עצמה כ-"מרכז" האמיתית, ממשיכתה הנאמנה של הישיבה המרכזית העולמית שהוקמה על ידי הרב קוק ושומרת החותם של תכניתו הגדולה (ש-"מרכז" היתה חלק ממנה). הם רואים בגישה של הרב סתיו בגידה ברעיון שעמד מאחורי ייסודה של הרבנות ושלהבנתם אמור להמשיך להדריך אותה. מעבר לכך, זה כמה עשורים ש-"מרכז" וממשיכותיה רואות את עצמן כמורות הדרך הרוחניות (ובמידה רבה גם הפוליטיות) של הצבור הציוני-דתי בכללותו. מובן שבחירה ברב סתיו תשקף התנתקות של הצבור הזה מאלה שמתיימרים להנהיג אותו, וממילא יש למנוע אותה בכל דרך. אליטה חדשה עולה, אליטה ישנה (גם אם שנויה במחלוקת) נלחמת על מקומה... ספור מוכר.

kalman אמר/ה...

ולמה הגאון הגדול מצגר שליט"א משמש כרב ראשי זה עשור ולא מצאנו מי שמערער על כישוריו להיות רב ראשי?

עזי אמר/ה...

לאט לאט עולה על פני השטח מה שהיה מעט מוצנע קודם. הויכוח הוא לא (רק) על דמות זו או אחרת אלא על תפקידה של הרבנות הראשית. מתנגדי הרב סתיו מדברים על "ראש הרבנים", ורואים ברבנות הראשית מיסוד של המושג האמורפי מעט של גדול הדור. הגישה השניה רואה ברבנות את האדמניסטרציה הדתית של מדינת ישראל. במלים פשוטות - האם הרבנות נועדה לרבנים/לדתיים או לציבור הרחב?
משל החבל אומר את זה כמעט במפורש - גישת צהר טובה כדי לגשר בין הרבנות לציבור, אבל לא מתאימה בתור רבנות.
עכשיו אפשר לדון בנושא בצורה עצמאית - לשם מה נוסדה הרבנות? באיזו תדירות ראוי לחשוב מחדש על תפקידיה ומקומה? וכיו"ב שאלות.

RavTzair אמר/ה...

עזי,
ולאחר הניתוח שלך, שלדעתי הוא נכון, צריך לשאול: האם מי מהמועמדים הוא קרוב יותר לגישת הר-המור מאשר הרב סתיו? לענ"ד התשובה היא: לא.
ואם כן, מה מועילה האידיאה היפה שלהם כשבשטח אף אחד מהמועמדים אינו מתאים לאידיאה הזאת.
ואם כן, מדוע יוצא קצפם דווקא על הרב סתיו ולא על מועמדים אחרים.

RavTzair אמר/ה...

אני דווקא מבין את דברי הרב מיכה הלוי בצורה מעט שונה ממה שנכתב כאן ע"י אחרים.
להבנתי הוא מצפה שהרבנות הראשית תהיה מוסד שהשמרנות הוא אחד מערכיו המובילים, ולא מוסד שמוביל שינויים ומהפכות.

עזי אמר/ה...

הקצף יוצא על הרב סתיו משום שהוא אומר את זה בקול ובמפורש. אנשי הרב המור היו מעדיפים את הרב אריאל שדומה יותר לחזונם. המועמדים הרלוונטיים האחרים אכן אינם עונים לקריטריונים אבל הם לפחות לא מצהירים במפורש ובמודע על כך שהרבנות בה הם מבקשים לכהן היא לא הרבנות שמחפשים אנשי "הקו".

מישקה אמר/ה...

תסלחו לי על ההפרעה לדיון המלומד, אבל ממתי הרב מיכה הלוי קשור להר המור?!

RavTzair אמר/ה...

זה כתוב כאן:
http://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%94%D7%A8%D7%91_%D7%9E%D7%99%D7%9B%D7%94_%D7%94%D7%9C%D7%95%D7%99

אבל חוץ מזה אני חושב שזה דבר ידוע.

מישקה אמר/ה...

אני מניח שאתה מתכוון לכך שכתוב שם שבתקופת לימודיו במרכז הרב, הוא למד - בערך כמו כל אברך שהיה שם באותן שנים - "אצל הרב מרדכי שטרנברג ורבנים נוספים". אז מה? יש עוד משהו בקורות חיים שלו שמעיד כמו ה"הוכחה" הזו על קשר להר המור? כי אני רואה רק הוכחות להיפך. ר"מ באור עציון, בכיר בארגון צוהר למשך כמה שנים (פרש משם בגלל חילוקי דעות וכו', נכון, אבל זה לא מעיד על שייכות להר המור דווקא יותר מאשר שייכות כזו מצד הרב דוד דודקביץ או הרב יהושע שפירא שגם להם ביקורת נוקבת על צוהר). גם הישיבה שלו בתל אביב אינה נחשבת למיטב ידיעתי על אחת מישיבות הקו, ודאי לא המזוהות כן במובהק.

אה, בעצם אני רואה שהכוונה היא למה שכתוב שם אחר כך ש"תפיסת עולמו קרובה לזו של תפיסת העולם המזוהה עם ישיבות הקו[דרושה הבהרה]". מה יש לומר, ממש "מה שהיה להוכיח"...


נראה לי שפשוט אוהבים כאן - סליחה מהמגיבים כאן - להדביק תוויות וסטריאוטיפים כדי להקל על המשך הדיון הפשטני.

בצלאל אמר/ה...

אני מסכים עם הניתוח של חלקכם. לשון אחר - האם הרב הראשי אמור להיות ראש ממשלה - מנהל שמוביל דברים, או נשיא - אדם שיצטלם טוב ועצם אישיותו מבטאת את הרעיון שאתה בא לבטא. הר המור רוצים רב ראשי שהוא נשיא, שלא ישנה דבר, אלא פשוט יקרא גדול הדור. לכן גם לא אוהבים(בלשון המעטה) את חוק הרב הראשי - איך גדלות בתורה קשורה לגיל? אין ספק שמה שיצר את החוק היא התפיסה ההפוכה - ראש ממשלה צריך להיות בגיל שיכול להניע דברים ולהסתער על יעדים.

תגובה לעניין הזה מצאתי כאן, מהמתרס השני (ואני מתנצל מראש על שאני מלכלך את הבלוג בynet, פשוט לא מצאתי את זה במקום אחר) -
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4390101,00.html?opentalkback=TIDREPLACE

אזרחי אמר/ה...

1. בעניין הנאמנות לרבנות הראשית שאחת היא ואין בילתה, יש לי דה-זה-וו, זכור לי שבזמנו אחרי שהרב אברום שפירא זרק מהישיבה את הרב טאו והרמים הנאמנים לו, היו שיעורים וחוברות של הרב טאו שהסבירו שלעולם לא נתפלג מישיבת מרכז הרב, "אל הנער הזה התפללתי" וכו' וכו' ... ואז כשהרגיש שצבר מספיק כח, או אני לא יודע מה, האידיאולוגיה השתנתה והקימו את הר המור.
מי יתקע לידינו שלא יהיה כך גם בעתיד.

2. למי אמור הרב סתיו להכפיף את דעתו? האם הרבנות הראשית אינה הסמכות העליונה? ואם הוא או מישהו אחר שהם רוצים שיתמנה, אמור להכפיף את דעתו לדעתו של מישהו, שימונה אותו מישהו לרב ראשי.

3. האם מינוי הרב דוד לאו שהוא באמת בחור נחמד, וכנראה בחור מוכשר (אבל לא גאון נסתר) אבל בוודאי לא בגיל המתאים, שנראה כמי שירוויח מההתפלמסות הקרתנית הזו של אנשי הר המור, יהיה מינוי שירים את כבוד הרבנות הראשית? למי הוא יכפיף את דעתו?

אזרחי אמר/ה...

1. מדוע הרבנים המכהנים אהבו יותר את מצגר מאשר את סתיו? האם באמת כל הרבנים הראשיים האחרונים היו בכלל דתיים?

2. ועוד טענה דמגוגית:
"הגוף הבוחר ברב הראשי צריך להיות מורכב בעיקר מרבנים ומאישי ציבור המתבוננים על תפקיד הרבנות בטהרתו, ולא "מתחשבים" בצורך ההמוני של "רבנות מתחשבת"". מי תוקע לידינו שמי שמכהנים היום בגוף הבוחר רואים את תפקיד הרבנות "בטהרתו", ומי שיתווסף לא יראה את תפקיד הרבנות "בטהרתו"? הרי הר המור היו ממליצים על משה קצב כחבר בגוף הזה.

מישקה אמר/ה...

אזרחי,

"ואם הוא או מישהו אחר שהם רוצים שיתמנה, אמור להכפיף את דעתו לדעתו של מישהו, שימונה אותו מישהו לרב ראשי" - זה בדיוק מה שניסו לעשות (מעט מדי ומאוחר מדי) כשביקשו להריץ את הרב אריאל.

"האם מינוי הרב דוד לאו שהוא באמת בחור נחמד, וכנראה בחור מוכשר (אבל לא גאון נסתר) אבל בוודאי לא בגיל המתאים" - הרב סתיו מבוגר מהרב דוד לאו בסך הכל בשש שנים. זה הכל. אבל משום מה עליו אתה לא כותב שהוא "בוודאי לא בגיל המתאים". בכל אופן חלק מהמתנגדים לרב סתיו אומרים זאת במפורש, שיחכה עוד עשר שנים ויתמודד אז.

"למי הוא (הרב לאו) יכפיף את דעתו?" אתה שואל את זה ברצינות, כאילו לא ברור לך שהוא אכן יכפיף את דעתו?

"מדוע הרבנים המכהנים אהבו יותר את מצגר מאשר את סתיו?" - לא ידוע לי על מישהו רציני שאוהב את הרב מצגר או מתייחס אליו בכלל, לכל בעלי הזיכרון הקצר כאן שמדברים על הרב מצגר אני רוצה להזכיר שהיום בו הוא נבחר מול הרב אריאל נחשב בשעתו לנוק אאוט לציונות הדתית וכמעט בגדר יום אבל בציבורנו. ברור לכולם, ובמיוחד (!) לאלה שמתנגדים לרב סתיו, שלא באמת מדובר בדמות הראויה לכהן כרב ראשי. ובכן?

"האם באמת כל הרבנים הראשיים האחרונים היו בכלל דתיים?" - אני לא מצליח להבין את הניסוח הזה שלך, אולי אני צריך להתחיל לשאול אם אתה בכלל דתי.

רועי אמר/ה...

א. נחמד שסוף סוף אומרים דברים מנומקים, ולא פשקוילים בעלמא.
ב. אני לא בטוח שהבנתי את מה שהרב צוקרמן אומר, אא"כ גם הוא משתמש במשל העמוד והחבל, רק בדוגמאות אחרות (ציצית, מזוזה).
ג. הקו שהרב מיכה מציג קיים גם בעולמן של ישיבות הקו. הר המור - העמוד, עלי - החבל. אני חושב שהדברים ידועים וברורים, גם בעלי...
ד. התפיסה הרוחנית הזו היא תפיסה שראוי להתמודד איתה. ז"א האם זו הדרך הנכונה לתווך את התורה\קדושה לעולם.
אפשר כמובן לפטור את זה בזלזול של "תורה של ישיבות" ולקפוץ ישר לעולם של "למעיישה", אבל הזלזול הוא ריק יותר מהתפיסה הזו, בעיני.
בהתחשב בהצלחות הלא מבוטלות של ישיבות הקו (שוב, עלי כדוגמא לצבא, הרב מיכה ואחרים בערים) זלזול הוא לא ממש במקום, גם בהיבט המעשי.

ואחרי כל הדברים האלו, אני חושב שהרב סתיו הוא המועמד הטוב ביותר.

אבי אמר/ה...

רועי,

על סמך מה אתה אומר שהדרך של הר המור הצליחה? מהם הקריטריונים להצלחה?

רועי אמר/ה...

אבי,
הקריטריונים להצלחה באמת מורכבים.
נתתי שתי דוגמאות, ואני חושב שיש יותר (מספר התלמידים בישיבות הקו ומכינתו, מספר המחנכים היוצאים מישיבות אלו ומחנכים את ילדינו, מספר המפקדים היוצאים מהן, הרבה מהדיון הציבורי נובע מישיבות אלו ועוד).

אפשר להסכים עם הדרך ואפשר שלא (אני בצד שלא, אגב), אבל הזלזול אינו נכון בעיני.

אגב, אתה שוב חוזר להיבטים פרקטיים ומתעלם מהגישה התיאורטית שהציג הרב מיכה

אבי אמר/ה...

לא דיברתי על הישיבות, הישיבות מצליחות ללא ספק, דיברתי על האחיזה של אותו "קו" מדובר בציבור הדת"לי הכללי.

אני מודה שההכרות שלי איתם שטחית מאוד, אבל אצלי הר המור מקושרת עם חשדנות מסוימת כלפי האקדמיה, העמדת הרב כמנהיג הציבור, גישה קיצונית בענייני צניעות, שמרנות בנושא מעמד האישה וכו'. אלה בשום אופן לא מאפיינים של הציבור הדת"לי שאני מכיר.

רועי אמר/ה...

א. תלוי איפה אתה גר.
ב. אוהבים להגיד שבית הכנסת שחילונים לא הולכים אליו הוא אורתודוקסי. בהרבה מובנים אני חושב שזה נכון גם כאן. תפיסת העולם של הרבה דת"לים שהם לא מקיימים היא הר המורניקית (ובודאי שמרנית מאוד)
ג. שים לב מי המחנכים\ות של הילדים שלנו.