יום רביעי, 2 בינואר 2013

ויהי לנחש - ויהי לתנין

בפרשת השבוע, פרשת שמות, ה' נותן למשה את אות המטה הנהפך לנחש (שמות פרק ד פסוק ג):

וַיֹּאמֶר הַשְׁלִיכֵהוּ אַרְצָה וַיַּשְׁלִכֵהוּ אַרְצָה וַיְהִי לְנָחָשׁ וַיָּנָס מֹשֶׁה מִפָּנָיו:

עם זאת, כאשר משה מגיע לפרעה המטה נהפך לתנין (שמות פרק ז):
(ט) כִּי יְדַבֵּר אֲלֵכֶם פַּרְעֹה לֵאמֹר תְּנוּ לָכֶם מוֹפֵת וְאָמַרְתָּ אֶל אַהֲרֹן קַח אֶת מַטְּךָ וְהַשְׁלֵךְ לִפְנֵי פַרְעֹה יְהִי לְתַנִּין:
(י) וַיָּבֹא מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן אֶל פַּרְעֹה וַיַּעֲשׂוּ כֵן כַּאֲשֶׁר צִוָּה יְקֹוָק וַיַּשְׁלֵךְ אַהֲרֹן אֶת מַטֵּהוּ לִפְנֵי פַרְעֹה וְלִפְנֵי עֲבָדָיו וַיְהִי לְתַנִּין:

רש"י על אתר אומר:
לתנין - לנחש

על רש"י יש לשאול, אם תנין הוא נחש, מדוע התורה שינתה בלשונה לכתוב תנין?

תמיד חשבתי שההסבר הפשוט ברש"י הוא שתנין הוא מין נחש, "נחש" הוא השם הכולל ותנין הוא סוג הנחש. 

רש"ר הירש חולק על רש"י:
לתנין - לא נחש, אלא חית מים ענקית, דג מפלצתי (עי' פי' בראשית א, כא). פרעה עצמו נקרא "התנים הגדול הרבץ בתוך יאורו" (יחזקאל כט, ג): החיה הגדולה, שכל קיומה בחסדי אלי היאור. ומופת זה הגיד לפרעה לאמור: אתה ואליליך אינכם אלא כמטה זה שבידי. משערים אנו, כי המדובר כאן בתמסח.

בגליון חידושי תורה @ NDS מספר 13 שיצא לאור בערב ראש השנה האחרון התפרסם מאמר קצר בנושא זה בדיוק, שהאיר את עיני. במאמר (שתוכלו לקרוא כאן) מראה המחבר, שבתי אטלו, כי היו למצרים שני אלילים: נחש ותנין. הנחש היה האליל שהגן על ארץ מצרים, והתנין היה האליל שהגן על פרעה באופן ישיר. לכן כאשר משה מקבל אותות לעשות לפני העם הוא מקבל את אות המטה הנהפך לנחש, כדי להראות שה' שולט וחזק מהאליל הנחש, ואילו כשמשה צריך לבוא לפני פרעה ה' מורה לו לעשות את אות המטה הנהפך לתנין כדי לומר לפרעה שה' שולט וחזק גם מהאליל המגן עליו אישית. 


את כל המאמרים שהתפרסמו ב13 גליונות חידושי תורה @ NDS אפשר לראות באתר הזה (פה ושם יש טעויות בקישור למאמרים). בחדשים הקרובים שם החברה NDS תשתנה לCISCO, ועדיין לא ידוע האם יצא לאור חידושי תורה @ CISCO. 

אין תגובות: