יום חמישי, 20 באוקטובר 2011

דרוש נועז לשמחת תורה

אינני בטוח שהמילה "נועז" הוא הכי מתאים כאן. אני כן בטוח שאף רב בימינו לא היה כותב כדברים הללו.

מתוך "בני יששכר" מאמר יג לחודש תשרי:
רז"ל נתנו טעם למה בכל ימי החג מקריבין הרבה פרים וביומא תמינאה פר אחד איל אחד, ואמרו במשל למלך שעשה סעודה לכל עבדיו כמה ימים, ליום אחרון אמר לאוהבו עשה לי סעודה קטנה כדי שאהנה ממך... הנה יש להתבונן, אדרבא כיון שהוא אוהבו אצלו אדרבא מהראוי להגדיל ולהאריך עמו בסעודה יותר ויותר, וגם מהו הטעם כדי שאהנה ממך, אבל המשכיל על דבר סוד שמיני עצרת הוא עיקר יום הנרצה ליחודא שלים, וזהו הנרצה עשה לי סעודה קטנה, שלא להאריך בהנאת הסעודה כי אני מבקש לעשות הסעודה בחפזון, כי רצוני ליהנות ממך כביכול בקירוב בשר ולא יתערב זר בשמחתינו, הבן הדבר. 


2 תגובות:

אנונימי אמר/ה...

שם השולח: רונן תאריך: 22/10/11, 17:07:14
האם התכוונת שזה נועז בגלל עצם האזכור של עניין קירוב בשר כאן, או בגלל שמדובר בקירוב בשר בין שני גברים?

שם השולח: Benny (האתר שלי) תאריך: 22/10/11, 17:31:22
האמת שעניין המינים בכלל לא עלה על דעתי.

המגיב הלא-אלמוני אמר/ה...

סלח לי על הבורות, אבל אני לא מבין מה נועז. יחסי הקב"ה וישראל נמשלים ליחסי זכר ונקבה באין ספור מקומות, בבית המקדש ברגלים הייתה הדמיה ויזואלית של העניין (מעורים זב"ז - יומא נד.), וזה וורט זה לא שונה מהרבה רעיונות דומים.

כמובן, הקב"ה נמשל לזכר וישראל לנקבה, ודברי רונן תמוהים.