יום ראשון, 5 בספטמבר 2010

יצא לאור: מעיינותיך לחודש תשרי תשע"א

חוברות "מעיינותיך" יוצאים לאור ע"י גוף הנקרא "תורת חב"ד לבני הישיבות" המנוהל ע"י ר' משה שילת (בנו של הר"י שילת) והמשתייך לזרם הלא-משיחי בחב"ד. החוברות מושקעות ומעוצבות להפליא ומתוכננות בכישרון רב באופן שיתאימו לציבור הלא חב"די.

מעיינותיך #26 ניתן להוריד כאן:
ה'סילוק' של ליל ראש השנה - הרב יואל כהן
חגי תשרי, שלשלת הורדת השפע* - הרב שניאור זלמן גופין
הראש של השנה - קטעים מתוך ספרי אדמו"רי חב"ד
אגרת התשובה - מתוך המבוא לספר החדש "אגרת התשובה עם ביאורי הרבי", אליהו אברהם קירשנבאום
מי יחיה ומי ימות - סיפור הסתלקותה של הרבנית דבורה לאה בת אדמו"ר הזקן
סקירה על הספר "דרך מצוותיך" - הרב דוד אלידורט
שובו בני אדם - קטעים מתוך ספרי אדמו"רי חב"ד
בחודש השביעי - רשמים מחודש תשרי אצל הרבי, הרב דוד חנזין זצ"ל (בניגוד לתיאור שהובא בשנה שעברה, הפעם מצאתי עניין בתיאור זה)

אז אם אתם מאלו הנצרכים לחומרי קריאה שילוו אתכם בתפילות ראש השנה, חוברת זו יכולה להיות מועמדת מוצלחת לעניין.

____________________
*כשאני קורא/לומד מאמרים בחסידות אני תמיד מחזיק מקום במוחי שבו אני אומר לעצמי (מן הסתם יהיו כאלו שיאמרו שזהו היצר הרע) שיש חדשנות גדולה בחסידות אך לפעמים מגיעים לכדי "מגדלים הפורחים באויר" ולפעמים הגבול בין דברי חסידות אמיתיים לאותם מגדלים הוא דק ביותר. מאמר זה פותח בפיסקה הבאה:
חודש תשרי נקרא גם "החודש השביעי" מפני שהוא 'משובע במועדים': ראש השנה, עשרת ימי תשובה, יום כיפור, חג הסוכות, הושענא רבה, שמיני עצרת, ושמחת תורה.
חוץ מריח "תורת חוץ לארץ" הנודפת מפיסקא זו, יש לי קושי גדול להמשיך לקרוא מאמר כזה מחשש לעבור את אותו גבול דק.

תגובה 1:

אנונימי אמר/ה...

שם השולח: מישקה תאריך: 05/09/10, 19:45:59


מה עשית מזה כל כך עניין, הרי זה דברי דרוש שגרתיים לחלוטין, כגימטריות ונוטריקונים וכדומה (וכי "עשרת ימי תשובה" מועדים הם? אלא הכל על דרך הדרש והחידוד ותו לא)





שם השולח: אלחנן תאריך: 05/09/10, 20:06:52


גם אני לא מבין מה הבעיה. ר"ה הוא ודאי מועד, וגם עשי"ת ויו"כ הם ימים חיוביים וממש לא ימי אבל.

(מכל מקום תרשה לי לאזן ולומר שזה היצר הטוב, והראיה - מסכנותו האופיינית...)





שם השולח: צביקה תאריך: 06/09/10, 10:10:15


אמנם לא מעניני דיומא, אבל 'ריח תורת חו"ל' הזכיר לי את כאבי הישן, לאחר שהבנתי את קושייתו היפהפיה של הרמ"ע מפאנו על תאריכו של חג השבועות (50 יום, ואכמ"ל) - ואז ראיתי את תרוצו, המפתיע (והקצת מאכזב) משהו - שזה כנגד יום טוב שני של גלויות.
ע' במג"א, שו"ע, או"ח, כמדומני ס' תצד (אינו תחת ידי כרגע...)






שם השולח: צביקה תאריך: 06/09/10, 10:14:43


ברוך שברא היברובוקס...
נקפני לבי, וחפשתי את המקור:
http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=9730&pgnum=281

"ומה שקשה עוד, דהתורה ניתנה ביום נ"א לספירה - דהא יצרו ממצרים ביום ה', והתורה ניתנה בשבת!
כבר תירץ הי"מ [=העשרה מאמרות] דבא לרמוז לנו יום טוב שני של גלויות. ואפשר דהיינו דקאמר יום אחד הוסיף משה מדעתו. ואין כאן מקומו."