יום חמישי, 27 במאי 2010

טקס רב רושם, תגובה מאת: הרב יואב שטרנברג

תגובה ל: טקס רב רושם

כשהתראיינתי לתפקיד רב קהילה בקהילה מסויימת, נדרשתי לשאלה, כיצד אנהג בטקס חלוקת שי לנערי הקהילה המתחילים את שירותם הצבאי. השאלה היתה, האם הטקס צריך להיות בתחילת השירות הצבאי או בתחילת הישיבה (למי שהולך), וכן האם לשלב בטקס בנות המתגייסות לצבא.
האנקדוטה הזו באה להדגיש, שבוודאי, כרב קהילה, יש צורך להיות שותף בכל טקס שהקהילה נוטלת בו חלק. וגם כאשר מדובר בטקס מחודש, יש צורך להחליט כיצד לערוך אותו, וכמובן שלרב יש את הזווית שלו בעניין.
שמא יאמר הקורא, שפשוט אין טקס כזה - טקס קריאת שם, או טקס הגעה לגיל 16. ובכן, גם טקס בת מצווה לא היה עד שהמציאו אותו (ועדיין אין לו פורמט אחיד). ואגב, מי שקרא את דברי הפוסקים יודע, שלמעשה גם אין טקס בר מצווה הוא המצאה. ואם כבר, כמדומני שגם קריאת שם בעלייה לתורה היא המצאה (גם אם היא המצאה בת 500 שנה).
מה נאמר על טקס קבלת שבת? גם זו המצאה! אין זה אומר שקבלת שבת - נוסח קרליבך או רגיל או כל דבר אחר - אינה טקס ראוי. אבל זה אכן טקס שהתחדש עם השנים.
מדוע לא להמציא טקסים כאלו? האם רק בגלל בעבר הם לא היו נחוצים זה אומר שכיום אין להם משמעות?
אגב, בעניין הזה אני רוצה לציין, שגם לא צריך להשתמש דווקא בדברים שבלוניים. מדוע לומר רק פרקי תהילים סטנדרטיים? וכי אי אפשר לחבר תפילה חדשה ויפה? האם שירה בציבור אינה יכולה להיות חלק מטקס דתי, כיון שאין מעשה הלכתי כזה בהכרח? האם הנפת הדגל לא יכולה להיות חלק מטקס דתי?
הערה אחרונה, מענייני פרשת השבוע שלנו. הרב חיים נבון, שאל מאמרו הפנית, התייחס למנהג תקיעת השופר בליל יום העצמאות:
"תקיעת שופר בסיום יום הכיפורים באה אחרי יום שלם של תפילה וזעקה, והיא אף מסמלת את תקיעת השופר ביום הכיפורים של שנת היובל. לא הרי זו כהרי תקיעת השופר של יום העצמאות, שאינה אלא אלמנט טקסי".
ואני הקטן תמה. מדוע קושר הרב נבון את תקיעת השופר בתחילת יום העצמאות, עם תקיעת השופר בסוף יום הכיפורים? הרבה יותר הגיוני לקשר אותה עם הפסוקים הנאמרים יחד עם התקיעה, ולקוחים מפרשתנו:
"וְכִי תָבֹאוּ מִלְחָמָה בְּאַרְצְכֶם עַל הַצַּר הַצֹּרֵר אֶתְכֶם וַהֲרֵעֹתֶם בַּחֲצֹצְרוֹת וֲנִזְכַּרְתֶּם לִפְנֵי ה' אֱ-לֹהֵיכֶם וְנוֹשַׁעְתֶּם מֵאֹיְבֵיכֶם: וּבְיוֹם שִׂמְחַתְכֶם וּבְמוֹעֲדֵיכֶם וּבְרָאשֵׁי חָדְשֵׁיכֶם וּתְקַעְתֶּם בַּחֲצֹצְרֹת עַל עֹלֹתֵיכֶם וְעַל זִבְחֵי שַׁלְמֵיכֶם וְהָיוּ לָכֶם לְזִכָּרוֹן לִפְנֵי אֱ-לֹהֵיכֶם אֲנִי ה' אֱ-לֹהֵיכֶם".
כמובן שלמקרא הפסקים האלו, הקשר (ה'הלכתי') של תקיעת השופר ליום העצמאות ברור מאוד.

אין תגובות: