יום חמישי, 17 בספטמבר 2009

דרשה לימים נוראים - ג'

דבר אחר: "בחדש השביעי" ר' ברכיה היה קרי ליה ירחא דשבועתא שבו נשבע הקב"ה לאברהם אבינו ע"ה, הדא הוא דכתיב (בראשית כב): ויאמר בי נשבעתי נאם ה'.מה צורך היה לשבועה? ר' ביבי בר אבא, בשם ר' יוחנן אמר: עמד אברהם אבינו בתפלה ותחנונים לפני הקדוש ברוך הוא ואמר לפניו: רבש"ע! גלוי וידוע לפניך בשעה שאמרת לי (שם כב): קח נא את בנך את יחידך, היה בלבי מה להשיבך והיה בלבי מה לאמר אתמול אמרת לי: כי ביצחק יקרא לך זרע ועכשיו אתה אומר לי: והעלהו שם לעולה?!אלא כשם שהיה לי מה להשיבך וכבשתי את יצרי ולא השבותיך, (תהלים לח): "כחרש לא אשמע וכאלם לא יפתח פיו", כך כשיהיו בניו של יצחק באים לידי עבירות ומעשים רעים תהא מזכיר להם עקידת יצחק אביהם, ועמוד מכסא הדין לכסא רחמים ומתמלא עליהם רחמים, ותרחם עליהם ותהפוך להם מדת הדין למדת רחמים. אימתי? בחדש השביעי:

המדרש מביא את דברי ר' ברכיה שהיה מכנה את ה"חודש השביעי" – חודש השבועות, מלשון שבועה. זאת, על שם השבועה שנשבע הקב"ה לאברהם בסיום פרשת עקידת יצחק. המדרש ממשיך ומסביר שהסיבה שהקב"ה נשבע לאברהם היתה טענתו של אברהם שהוא עצמו לא בא בטענות כלפי הקב"ה שהוא נצטווה לעקוד את בנו. עתה הוא בא בדרישה להקב"ה שהוא יישבע לו שיהפוך לבניו את מדת הדין למדת הרחמים.
המדרש שואל מה צורך היה בשבועה? מהו התשובה לשאלה זו? על פניו התשובה היא שכיוון שאברהם "דרש" זאת מהקב"ה, באומרו "כשם שהיה לי מה להשיבך וכבשתי את יצרי ולא השיבותיך... כך כשיהיו וכו'". הקב"ה נענה לבקשתו של אברהם ונשבע לו שאכן זה יהיה. (אם זה היה כתוב רק בלשון "ויאמר", לא היינו מבינים שזה בא בעקבות דרישתו של אברהם, השורש נשבע מעיד על כך שזה בא כתגובה לדבריו של אברהם.). אך יש כאן דבר נוסף שדורש התייחסות: עפ"י ר' ברכיה החדש השביעי נקרא (או ראוי לו להיקרא) על שם שבועה זו. מפני מה? מה החשיבות הגדולה לשבועה זו בכל סיפור העקידה?

אולי יש לומר שבסיפור העקידה [שקוראים בתורה ביום ב' של ראש השנה] הסיפור נע בין פקודותיו של הקב"ה לבין מעשיו של אברהם. לא מורגש בסיפור העקידה שותפות בין האדם לבין הבורא. העקידה, עד לשבועתו של הקב"ה, מבטאת יחס של מלך-עבד – המלך מוריד פקודות והעבד מבצע. כל זה נמשך עד ל"שבועה", אז על פי המדרש אברהם עונה להקב"ה. בבת אחת משתנה היחס להיות יחס של אב-בן – קיים דו שיח בין הקב"ה ואברהם. ה"שבועה" מבטאת שותפות-זוגיות בין האדם לבורא, זוגיות זו מבוססת על האדם המכיר בגדלותו של הבורא, הממלא אחר מצוותיו אך גם יודע לדרוש מהבורא יחסי גומלין.

סיפור העקידה בקריאה של חז"ל והחודש השביעי בכלל לפי ר' ברכיה, מעמידים בפני האדם את השאלה: האם אנחנו מקיימים את התורה רק כעבד המקיים את מצוות המלך, או כבן הדן עם אביו על הדברים הנצרכים לעשות.

תגובה 1:

אנונימי אמר/ה...

שם השולח: י.ל. תאריך: 21/09/09, 06:10:14
אפשרות שלישית היא, האם אנחנו, כמו אברהם, מקיימים את התורה קודם כל כעבד המקיים את מצוות המלך ללא ערעור, ואח"כ כבן הדן עם אביו על הדברים הנצרכים לעשות ועל משמעותם. בבחינת "נעשה ונשמע".