יום ראשון, 6 בספטמבר 2009

הרהורים בעקבות "שלטון הרב"

חלק מהדברים הבאים כתבתי בעבר כתגובה לדבריו של הרב יואב שטרנברג. אני מבקש לרכז כאן מחשבות שונות בנושאים שעלו ברשימות "שלטון הרב". בעיקרו אסכם על פי הבנתי את הדברים ואעלה את השאלות שנותרו בליבי. אני מתנצל שהדברים קצת לא מסודרים.
הרב שמואל רבינוביץ', רב הכותל והמקומות הקדושים, פירסם מאמר בתחומין האחרון על השאלה ההלכתית: האם להתיר כניסת כלב נחייה לרחבת הכותל המערבי? על אף שאין ממש ביסוס הלכתי לאסור כניסת כלבים לבית הכנסת או לרחבת הכותל, הרב רבינוביץ' סבור שיש למנוע את כניסת הכלבים מהטעם שכלבים מסמלים דברים שהם הפך הקדושה ושאדם סגי נהור יוכל להסתייע בסדרנים שברחבת הכותל ובכך אין הם זקוקים לעזרת כלביהם – מה שקצת הופך את השאלה מצורך והכרח למותרות.
עכשיו ננתח על פי השלבים שתיאר הרב יואב, כפי שאני הבנתי אותם:
השלב הראשון הוא הכרת השיטות השונות הקיימות בנושא שבו הוא פוסק – פוסקים שהתירו או אסרו הכנסת בעלי חיים לבתי כנסת ומקומות קדושה.
השלב הבא הוא הכרעה בין השיטות.
שלב נוסף (שבעצם קיים במקביל לשני השלבים הראשונים) הוא הכרת המציאות (ידיעת העובדות הנתונות בוודאות, והערכה לגבי עובדות שאינן ודאיות) – למה עלול להוביל היתר הכנסת כלבי נחייה לרחבת הכותל?
הרב יואב הביא את ה"חוות יאיר" האוסר אמירת קדיש לאשה בגלל חשש "שמ"מ יש לחוש שע"י כך יחלשו כח המנהגים של בני ישראל", וכתב שיש בכוחו של הרב לאסור גם דברים שיש בהם חששות מהסוג הזה, מדין בית דין הקובעים "סייג לתורה ולפי מה שהשעה צריכה והן הגזרות והתקנות והמנהגות".
באופן דומה, על פי הבנתי, הרב רבינוביץ' אסר הכנסת כלבי נחייה לרחבת הכותל, בגלל הערכת מציאות דומה – חשש שזה יפגע בכבודו של המקום. כך שהרב רבינוביץ' קיים את כל שלבי הפסיקה המתוארים וקבע על פיהם את דעתו ההלכתית.
עכשיו, האם אנו מחוייבים לשמוע לפסיקתו זו של הרב רבינוביץ'?
על אף שעל פי השמועה הרב רבינוביץ' התמנה לתפקידו כמינוי פוליטי של פוליטיקאי מאחד ממפלגות השמאל ואינני מכיר אף אדם שמבין מדוע זכה דווקא רב זה לשבת על כסאו של צדיק יסוד עולם הרב יהודה מאיר גץ זצ"ל, מכל מקום לכאורה הוא לא יותר גרוע מטובי העיר שיכולים לקבוע תקנות וסייגים, שסביר להניח שבמהלך הדורות חלקם התמנו בעזרת כל מיני שטיקים פוליטיים. אם כן, יש חיוב מהתורה לשמוע לפסיקתו של הרב רבינוביץ' ברחבת הכותל. אדם שיכנס לרחבת הכותל עם כלב נחייה, עובר על איסור של "לא תסור", לפי האמור.
עם זאת, אין שום חיוב לקבל את דבריו של הרב רבינוביץ' מחוץ לתחום שיפוטו, דהיינו בכל בית כנסת/מקום קדוש אחר בארץ ניתן לקבוע אחרת.

באופן דומה, על פי דבריו של הרב יואב, רב יכול להחליט בכל מיני נושאים אחרים שלכאורה ההלכה אינה מדברת עליהם ישירות, אך בשונה מהדוגמא של הרב רבינוביץ' אף אחד לא מחוייב לשמוע לפסקים אלו אלא אם כן הם מעוניינים בכך – דבר שקשה להגדיר אותו כחיוב. בנוסף, לא נקבעו גבולות לפסיקות שהם מחוץ לתחום ההלכתי היבש.
לדוגמא, רב יכול לפסוק שאסור לקבוע את מין העובר בהפריה חוץ גופית, מכל מיני חששות. היחידים המחויבים לשמוע לפסיקה זו, הם האנשים שישאלו את אותו רב בנושא. אך, מדוע שבכלל יעלה על דעתו של מישהו לשאול בנושא זה את הרב? ועוד, האם יש תאריך פג תוקף לדברי הרב? מה קורה, למשל, אחרי שהרב הולך לעולמו, וכל העולם כולו כבר קובע את מין העוברים חוץ מחסידיו של אותו רב – האם זה מצב הגיוני? האם נאמר שנדרש בית דין הגדול בחכמה ובמניין כדי להתיר את מה שהרב הראשון אסר? זה דבר ידוע שחסידי חב"ד נמנעו במשך שנים מטיפולי פוריות בגלל פסיקתו של רבם. חודשים ספורים בטרם חלה, הוא התיר טיפולים מסוימים. לולי היתר זה, עד היום כל בני אנוש היו מקבלים טיפולי פוריות חוץ מחסידי חב"ד וההיימש – האם זה מצב סביר?

מה שהניע את כתיבת הטורים של "שלטון הרב" היה פסק דינו של הרב אברהם שרמן (קישור) שהתפרסם לפני כארבעה חדשים ובו הוא קובע שבעניינים של כלל ישראל כדוגמת גיור כל בתי הדין כפופים ל"פוסק הדור" – הגרי"ש אלישיב. לדידו, כל דיין וכל בית דין שיפסוק אחרת מדברי הרב אלישיב, דבריהם בטלים ומבוטלים מאליהם. בנקודה זו האריך מאד הרב שרמן והוא פרס את משנתו על פני עשרות עמודי פסק הדין. את תגובתו של הרב יואב לפסק הדין קיבלנו ברשימה האחרונה:
לכן, כאשר אנחנו דנים בשאלת הפלורליזם ההלכתי, אנחנו צריכים קודם כל להציב לפלורליזם זה גבולות, ולהבין שהתחום הציבורי אינו יכול להיות מגוון, אלא צריך להגיע להלכה אחת לכולם. תחום זה כולל את שאלות המעמד האישי, המשפט ועוד...
האם זה אומר שדעתם של גדולי התורה שקיבל הרב שרמן עליו מחייבת את הציבור? לא! סוף סוף, הציבור לא קיבל אותם עליו כרבותיו. אולם, האם צריך להשתדל שיהיו רבנים מוסכמים המקובלים על כולם בתחום הגיור או בהיבטים נוספים של התחום הציבורי - התשובה חיובית, ובהסתייגות, שאין צורך בשביל האיחוד לוותר על כל קולא רק כי יש אדם אחד שמחמיר (או להיפך).

אין תגובות: