יום שני, 23 במרץ 2009

ליל הסדר עם הרבי

בגליון "מעיינותיך" האחרון מובאים דבריו של הג"ר שלמה יוסף זוין מספרו סופרים וספרים אודות ההגדה של פסח של הרבי מלובביץ'. בין היתר כותב הגרש"י זוין:
הגדה חב"דית מיוחדת במינה היא: "הגדה של פסח" עם "לקוטי מנהגים וטעמים" של הרבי מליובאוויטש. החב"דיות שבה באה לידי ביטוי בנוסח ובמנהגים, אבל לא בפירושים, דרושים ורעיונות. לא לכך נועדה הגדה זו ולא לכך נתכוון המחבר. אבל מבחינה של "מנהגים וטעמים", ועליהם יש להוסיף "דינים ומקורים", ובעיקר מקורים, הרי זה הגדה נפלאה שמעטים דוגמתה, ומתאימה לכל אדם מישראל, כחסיד כאשר איננו חסיד. אלמלא הייתי חושש לסלידתם של חסידים מהגדרת החול לעבודת הקודש, הייתי אומר שזוהי עבודה מדעית ממדרגה ראשונה. על כל פנים: פנינה בספרות ההגדית.
את יתר דבריו של הרב זוין תוכלו לקרוא בגליון "מעיינותיך". על אף שכל משפט שלי רק יגרע מדבריו של הרב זוין אני רואה עניין לבוא היום, עשרות שנים לאחר שהרב זוין כתב את דבריו (ומאז נדפסו כנראה מאות הגדות עם פירושים שונים), ולומר שאני חושב שטעמם של דבריו לא פג. מתוך כעשרים הגדות שיש לי בארון הספרים, זה כמה שנים שאני מעדיף להסב בשלחן ליל הסדר עם "הגדה של פסח עם ליקוטי טעמים ומנהגים" מאת הרבי מלובביץ'. ההגדה שבידי (כמופיע בתמונה) מכילה את אותה ההגדה שכתב עליה הרב זוין ונוסף עליה עוד הנהגות של הרבי עצמו. לאחר ההגדה מובאים "לקט ביאורים ואמרות קודש" על ההגדה והסדר.
בהגדה של פסח שהרבי הוציא מתחת ידיו (כמדומני שזה היה הספר הראשון שהוא הוציא לדפוס) ושעליה כתב הרב זוין, מכיל הערות קצרות על ההגדה שיש בהם מקורות לקטעי ההגדה ודברים מהראשונים ומגדולי האחרונים על קטעי ההגדה ופה ושם גם נכנס מימרא חסידית. לדוגמא:
בסוף ארבע הקושיות הוא מביא בשם המהרי"ל:
אינו שואל על החיוב לשתות ד' כוסות - כי הוא מדרבנן לגמרי ואין בו דבר מן התורה, משא"כ הסיבה שחיובה במצה, ומטבילין - שטיבול השני הוא במרור.
על המינוח "חכם/רשע/תם מה הוא אומר" הוא מביא מימרא חסידית מחותנו אדמו"ר הריי"צ:
רמז: האדם מה הוא ומהותו הוא מגלה באמירתו. (כלומר, ניתן לראות מה מהותו של האדם על פי דיבורו: "חכם מה הוא? [על פי מה ש]אומר).
יחד עם דברים מהאבודרהם:
סדר המקראות אינו כתוב כך, ומזכירם כדרך חכמתם: חכם ואחריו רשע שגם הוא חכם ומתוך זדון לבו מרשיע ואחריו תם שיש בו קצת חכמה לשאול.

חלק ההנהגות שנוסף במהדורה זו יראה מעט מיותר בעיני מי שאינו חסיד חב"ד. במיוחד הדברים היותר אזוטריים הנראים אף מצחיקים, כדוגמת:
- בלילה הראשון בהתקרב שעת חצות, נהג הרבי בקביעות לפנות לאחד הבחורים שעמד לידו ולשאול "מה השעה".
- במרק שבצלחתו של הרבי, היו מעין אטריות העשויים מביצים ותפוח אדמה - ומכל מקום מעולם לא אכל מהם.
- הרבי משתמש במזלג - למרות המסופר מרבותינו נשיאינו שבפסח השתמשו רק בכף ולא במזלג - ואוחזו ביד ימינו בלבד, והיה אף תוחב המזלג במאכל ולא רק מרים בו את המאכל.

החלק השני של ההגדה הזו מכילה כאמור "לקט ביאורים ואמרות קודש". בחלק זה ניתן למצוא רעיונות קצרים שנאמרו ע"י הרבי מלובביץ' בשיחות שונות. בחלק זה ניתן למצוא את דבריו של הרבי המפורסמים אודות "הבן החמישי" או דברים ידועים מהרבי הריי"צ:
"כל ימי חייך" - כל ימי חיי האדם, עליו לפעול ולהשתדל - "להביא לימות המשיח", לגרום להבאת המשיח.

כל זאת, יחד עם פירושים בעומק הפשט של דברי ההגדה. בניגוד להוצאות אחרות של ההגדה של הרבי מלובביץ' הקיימים בחב"ד, הגדה זו היא (כמעט כולה) בעברית ולא באידיש.



לסיכום העניין, אני מוצא בהגדה הזו מועט המכיל את המרובה. מלבד זאת, הפורמט בו ערוכים פירושי ההגדה מאפשר להשתמש בו במהלך ליל הסדר, מכיוון שהפירושים בו קצרים ומתומצתים.

אם נספיק לפני פסח, נכתוב על עוד אחת או שתיים מההגדות האהובות עלי. גם אתם מוזמנים לשלוח לי רשימות על ההגדות האהובות עליכם.

תגובה 1:

אמונה והגיון אמר/ה...

שם השולח: yosef marcus (האתר שלי) תאריך: 17/01/11, 02:20:28
yasher koiach!
"הוא מביא בשם המהרי"לַ"
Not Maharil, Maharal.