יום רביעי, 5 בנובמבר 2008

מדרש לפרשת לך לך

מדרש ידוע מאד, שנכתב עליו רבות ובכל זאת אין בית המדרש בלא חידוש.

"ויאמר ה' אל אברם לך לך מארצך וגו'" ר' יצחק פתח: (תהלים מה) "שמעי בת וראי והטי אזנך ושכחי עמך ובית אביך" אמר רבי יצחק: משל לאחד שהיה עובר ממקום למקום וראה בירה אחת דולקת, אמר: תאמר שהבירה זו בלא מנהיג?! הציץ עליו בעל הבירה, אמר לו: אני הוא בעל הבירה! כך לפי שהיה אבינו אברהם אומר: תאמר שהעולם הזה בלא מנהיג?! הציץ עליו הקב"ה ואמר לו: אני הוא בעל העולם.

המדרש ממשיל את אברהם לאדם ההולך ממקום למקום ורואה בית שנשרף (פעם ראיתי מאמר שרצה להסביר מדרש זה באופן הבא: he saw that the lights were on), והוא הסיק: הרי לא יכול להיות שלבית הזה אין בעלים! כך אברהם אבינו הסתכל על העולם והסיק: בודאי שיש לעולם בעלים.

המדרש קשה ביותר: מה הנמשל לבית שנשרף? העולם?! האם לא מספיק לומר שהוא ראה בית, מדוע צריך לומר שהבירה דולקת?

כנראה שצריך להסביר באופן הבא: אדם ההולך ממקום למקום, באמת שאין לו שום רצון לעצור ולהתבונן למי שייכים הבתים שאותם הוא עובר. אך כאשר קורה משהו שהוא יוצא מגדר הרגיל - הבית נשרף, טבע האדם שהוא לא מסוגל להסיר את מבטו מזה והוא (כמעט בעל כרחו) מתבונן בנעשה. במציאות זו האינסטינקט של האדם הוא לשאול: רגע, איפה הבעלים?? כלומר, במציאות נורמלית האדם לא נצרך לשאלה זו, אך במציאות לא-נורמלית האדם מוצא את עצמו מחפש אחר בעל-הבית.

שמעתי לפני הרבה שנים מהרב יעקב מדן שבתקופתו של אברהם היו מלחמות בין מעצמות מזרח ומערב, עפי"ז ניתן לומר שהעולם בתקופתו של אברהם היה "עולם בוער". אפשר גם להסביר אחרת שמה שהמדרש אומר "היה אברהם אומר", הוא שאברהם היה שם לב לדברים שמסביבו כאילו היו בתים בוערים. האדם הממוצע באמת לא שם לב לדברים, אא"כ הם מיוחדים, אך אברהם התבונן בעולם כאילו שכל דבר הוא מיוחד. אם כן בודאי שהוא שאל: איפה הבעלים? מי מנהל כאן את הדברים?

זכור לי שיש באגרות הרב יצחק הוטנר, פיסקא קצרה על המדרש הזה. הספר לא לפני, אך אם מישהו מהקוראים יכול להעתיק את הפיסקא לתיבת התגובות אשמח להוסיף זאת לכאן.

עדכון:
תודה לשמעון שכתב את הקטע מבעל ה"פחד יצחק" הרב יצחק הוטנר. הנה הוא לפניכם:
מי בעל הבירה? זו היא השאלה שהחרידה את האדם ממנוחתו ותאלצהו לענות עליה. לכאורה הבירה אינה מוסיפה כאן ולא כלום, כי מצד משקל ההגיון גרידא אין שאלה זו של "מי בעל הבירה" עולה אף במאום על השאלה מי בעל האבק הפורח הלז - ובכל זאת קרוב הדבר לודאי שלו לא מצא האדם לפניו בירה שלמה לא היה בא אף פעם לידי שאלה זו של מי בעל הבירה.
הרי לפניך אף בראשית המחשבה את חוש היופי שבאדם עומד על יד כח הגיונו, ושניהם יחד חותרים לקראת הכרות והשגות חדשות.
אני בטוח שרבים רואים בקטע הזה (כמו גם בקטעים נוספים) עדות להשפעה שהיתה למרן הרב קוק זצ"ל על הרב הוטנר.

אין תגובות: